עמוד הבית > מדעי הרוח > ספרות ושירה > ספרות > סיפורי מיתולוגיהעמוד הבית > יהדות ועם ישראל > מקרא [תנך] > עולם המקראעמוד הבית > יהדות ועם ישראל > מקרא [תנך] > סיפורי הראשית > סיפורי הראשית ומיתוסים מקבילים
על הפרק : כתב עת למורים לתנ"ך בבתי-הספר הכלליים


תקציר
חלק זה של המאמר דן בנשים ב"עלילות גלגמש" ובתפקידן. תפקידי הנשים משקפים את התפיסה המסופוטמית המסורתית: הנשים הן סוכנות הדעת ומיצגות את היסוד המשפחתי. העלילה בנויה כך שבשלושה צמתים מרכזיים בה יש אפיזודות שאישה דומיננטית בהן.



האישה הדעת והמוות : עלילות גלגמש - יצירה חתרנית : האישה הדעת והמוות
מחברת: שפרה ש'


במרכזו של האפוס "עלילות גלגמש" עומדות שתי אנטינומיות: המוות אל מול השאיפה לחיי נצח, ועולם הפרא אל מול עולם הציוויליזציה. אם אמנם כדברי קלוד לוי שטראוס27 אחת הפונקציות המרכזיות של המיתוס הוא התיווך, הפישור, בין הסתירות, הרי האישה בגלגמש בכל ריבוי פניה הביא גורם מתווך בין האנטינומיות שהם צירי האפוס: בין חיים למוות, ובין תרבות לטבע.

ב"עלילות גלגמש" ניתן למצוא מקבילות לסיפור בראשית, וכמובן גם הבדלים, אבל דומה כי החוט המשולש – הזיקה בין האישה, לבין הדעה והמוות חוזר כתבנית יסוד בשניהם. השילוש: אישה, דעת ומוות מופיע במקרא בסיפור גן העדן בספר בראשית. הביטוי "דעת טוב ורע" מופיע בספר בראשית שלוש פעמים: "ומעץ הדעת טוב ורע לא תאכל ממנו כי ביום אכלך ממנו מות תמות" (בראשית ב', 17).28 הדעת בבראשית כמו ב"עלילות גלגמש" קשורה במוות. העונש שהוטל על אדם וחווה לא היה הגירוש מגן העדן, אלא ההחמצה של חיי נצח. בפעם השנייה מפתה הנחש את האישה וחושף את מניעיו של האל באיסור שאסר על אדם וחווה לאכול מעץ הדעת: "כי יודע אלוהים כי ביום אכלכם ממנו ונפקחו עיניכם והייתם כאלוהים יודעי טוב ורע" (בראשית, פרק ג', 5). ואכן באזכור השלישי מאשר האל את נימוקיו של הנחש: "ויאמר ה' אלוהים הן האדם היה כאחד ממנו לדעת טוב ורע ועתה פן ישלח ידו ולקח גם מעץ החיים ואכל וחי לעולם" (בראשית ג', 22).

כל דמויות הנשים בגלגמש הן צלליות שאינן זוכות למימוש ספרותי ולעיבוי, ממש כמו באפוס ההומרי. הן מעוצבות כפי שגברים רוצים לראות אותן ובאופן סטריאוטיפי; ואולם בחינת תפקידן בעלילה עשויה אולי להוליך למסקנות שונות ביחס לערכים שאותם מבקש האפוס לפאר.29

שבע נשים או נשים-אלות ממלאות תפקיד בעלילה; חמש מיודעות בשמן ושתיים אינן מיודעות בשם: ארורו, האלה הבוראת את אנכידו מופיעה באפיזודה קצרה בלבד.

נינסון, אמו של גלגמש, הזוכה לכינוי "היודעת כל" – ו"דעת", כפי שנראה היא אחד המונחים הגורליים ב"עלילות גלגמש" – היא האישה היחידה אשר בינה לבין גלגמש מתקיימים יחסי אהבה.

שלוש הנשים האחרות המיודעות בשם, הנשים "המפתות" הן: שמח'ת הקדשה, המפתה את אנכידו, אשתר אלת האהבה והמלחמה המציעה נישואין לגלגמש, וסידורי המוזגת המבקשת לפתותו בדברי חכמה. דמויות הקדשה והמוזגת קשורות זו בזו והן שני אספקטים של האלה אשתר; בטקסט אחד מתפארת אשתר: "ביושבי בפתח המסבאה – קדשה אוהבת אנוכי."30

שתי נשים אינן מיודעות בשם, והן אשת אדם-עקרב השומר על הדרך לאותנפישתים, ואשת אותנפישתים, גיבור המבול. שתיהן מוגדרות על פי תפקידן במשפחה – אשתו של ... בגלל הטקסט השבור לא ברור לנו אם היה לאשת אדם-עקרב תפקיד בעלילה, אך גם היא מגלה סוג של דעת אינטואיטיבית.

כאשר מבחין אדם-עקרב בגלגמש ההולך וקרב הוא אומר: "(האיש) אשר בא אלינו בשר אלים גוו!" (לוח תשיעי, שורה 63). אך אשתו מעירה, כי היצור ההולך וקרב אליהם רק שני-שלישים ממנו אל ושליש אחד – אדם: שני-שלישים ממנו – אל, שליש ממנו – אדם!" (שם, לוח תשיעי, שורה 65). אשת אותנפישתים ממלאת תפקיד אימהי מובהק, ובזכותה מעניק אותנפישתים לגלגמש את הצמח המחדש נעורים; דומה שכל הנשים, למעט אשתר, ממלאות תפקידים אימהיים. אין כאן רק אספקלריה של תפיסת המסופוטמים את האישה, אלא גם ניסיון לאשש את הערכים המשפחתיים, ההומניסטיים הבסיסיים כניגודם של ערכי הגבר הלוחם.

שלוש האפיזודות: אנכידו ושמח'ת, גלגמש ואשתר, וגלגמש וסידורי, ממוקמות בנקודות צומת של האפוס מבחינת מבנהו. האפיזודה הראשונה – בתחילת היצירה (לוח ראשון ושני), השנייה במרכז (לוח שישי), והאחרונה לקראת סופו של סיפור המעשה (לוח עשירי). בשלוש האפיזודות, אם כי לא בסימטריה מלאה, כוללים דברי הפיתוי את רכיבי היסוד של חיי אדם בן תרבות, הזוכים למינוח מכליל בפני שמח'ח הקדשה: "כיאה לחיים... כמנהג הארץ" (לוח שני, שורות 54-50). ובפי סידורי: "כזו וכזה משפט [האדם]." (אם ההשלמה נכונה; לוח עשירי 73 יט על פי הנוסח הבבלי העתיק מסיפר).

רכיבי יסוד אלה ישובו אחר כך בשינויים מסוימים במפגשי גלגמש עם אשתר ועם סידורי וגם בלוח השנים עשר, ויאפיינו את אנכידו שאיננו יכול לעמוד בפני פיתויי זהותו האנושית וכך מוצא את מותו בשאול.

תפקידי הנשים באפוס זהים לתפיסת תפקידי המינים בחברה המסופוטמית, וממלאים אחר ציפיות החברה מנשים ומגברים. כך, למשל, מלכות וחקיקת חוקים יאים לגברים. ומאידך גיסא מאפייני הציוויליזציה היו נתונים בידי פטרונות נשים: כך האריגה, החיטה ומוצריה, והשכר; כמו כן נמצאו בידי נשים תחומים כמו הכתב, הקינה, המרפא, ופשר החלומות.31 הנשים והנשים-האלות ב"עלילות גלגמש" הן כולן "סוכנות-דעת" בכל מובניה מעצם היותן נשים.

שלוש האפיזודות הנזכרות חושפות את רובדי העומק של גלגמש, אם כי לכאורה, תופסות אפיזודות אלה חלק לא גדול מסיפור המעשה, ואורכם של סיפורי ההרפתקאות עולה עליהן מבחינת ההיקף.

לחלקים נוספים של המאמר:
האשה הדעת והמוות : עלילות גלגמש- יצירה חתרנית
האישה הדעת והמות : עלילות גלגלמש - יצירה חתרנית : מבוא
האישה הדעת והמוות : עלילות גלגמש - יצירה חתרנית
האישה הדעת והמוות : עלילות גלגמש - יצירה חתרנית : האישה הדעת והמוות (פריט זה)
האישה הדעת והמוות : עלילות גלגמש - יצירה חתרנית: הפיתוי הראשון-שמח'ת ואנכידו
האישה הדעת והמוות : עלילות גלגמש - יצירה חתרנית : הפיתוי השני- אשתר וגלגלמש
האישה הדעת והמוות : עלילות גלגמש - יצירה חתרנית : הפיתוי השלישי- גלגמש וסדורי או פונדק ההזדמנות האחרונה
האישה הדעת והמוות : עלילות גלגמש- יצירה חתרנית : האמנם גיבור בעל תודעה טרגית?
האישה הדעת והמוות : עלילות גלגמש - יצירה חתרנית: תפקיד "החזרה העודפת" בהגחכת הגיבור

הערות:
27. ראו 22-23 Levi-Straus C. (1978) 1998.
28. על הזיקה בין האישה הדעת והמוות בבראשית ובגלגמש ראו שפרה 2003: 3-739. הביטוי "דעת טוב ורע" הוא מוקשה. ראו: 119-136 Izre'e Sh. 2001:. וגם: אמית י. 2000: 0101-10.
29. בעניין זה אין גלגמש, על פי הבנתי, דומה לאפוס ההומרי ואינו מפאר את הערכים שאותם מבקש האפוס ההומרי לפאר; שכן הגבר ההומרי, בעיקר באיליאדה, חייב בראש ובראשונה להיות לוחם טוב.
30. "Ku;'imtu an;arimtu rb aa; ina b". ראו: 128-119 Hariss R. 2000:; במיוחד הערה 15: CAD 101. 226.
31. על האלה כהטלה של הפונקציה של האישה ראו: 70-9 Frymer-Kensky T. 1992:.
ביבליוגרפיה:
כותר: האישה הדעת והמוות : עלילות גלגמש - יצירה חתרנית : האישה הדעת והמוות
מחברת: ש', שפרה
תאריך: דצמבר 2004 , גליון 20
שם כתב העת: על הפרק : כתב עת למורים לתנ"ך בבתי-הספר הכלליים
הוצאה לאור: ישראל. משרד החינוך. המזכירות הפדגוגית. הפיקוח על הוראת המקרא
הערות: 1. כתב העת מופיע במסגרת יישום מסקנות דו"ח ועדת שנהר.
הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית