הסדרי נגישות
עמוד הבית > מדעי הרוח > ספרות ושירה > ספרות > סיפורי מיתולוגיהעמוד הבית > יהדות ועם ישראל > מקרא [תנך] > עולם המקראעמוד הבית > יהדות ועם ישראל > מקרא [תנך] > סיפורי הראשית > סיפורי הראשית ומיתוסים מקבילים
על הפרק : כתב עת למורים לתנ"ך בבתי-הספר הכלליים


תקציר
לאחר מותו של אנכידו ידידו יוצא גלגמש למסע לחיפוש אחר חיי הנצח. בדרכו הוא פוגש את סדורי המוזגת. סידורי מייעצת לגלגמש להתממש כבן אנוש, כלומר  לוותר על הרדיפה חסרת התכלית אחרי חיי נצח לחיות כבן אנוש . היא מטיפה לערכים משפחתיים, לקשר קבוע ולא מזדמן עם אישה ולהולדת צאצאים. חלק זה של המאמר דן בתפקידה של סדורי, משווה אותו לתפקידי הנשים האחרות בעלילה: שמחת ואשתר, ודן בהשוואת "עלילות גלגמש" לאודיסאה של הומרוס.



האישה הדעת והמוות : עלילות גלגמש - יצירה חתרנית : הפיתוי השלישי- גלגמש וסדורי או פונדק ההזדמנות האחרונה
מחברת: שפרה ש'


לכאורה נעדרת האפיזודה שבה מופיעה סידורי (לוח עשירי) את אלמנט הפיתוי האירוטי. אבל סידורי כמוזגת קשורה לקדשה ושתיהן גם יחד הן אספקטים של אשתר. כמו הקדשה גם היא יושבת על אם הדרך, והקשר בין הארוס לבין השכר נראה טבעי ביותר.63 סידורי משיבה לדבריו של גלגמש בסדר הפוך ובמבנה כיאסטי: תחילה היא מתייחסת אל שאלתו האחרונה: "האם לא כמוהו אנכי אשכב, לא אקום לדור ודור?!" (לוח עשירי, שורה 73) ועל כך היא משיבה:
" גִלגַמֵש, אָנָה תָּנוּד?!
הַחַיִּים אֲשֶׁר תְּחַפֵּשׂ לֹא תִּמְצָא.
כַּאֲשֶׁר בָּראוּ הָאֵלִּים אֶת הָאָדָם,
מַוֶת שָׁתוּ עַל הָאָדָם, וְאֶת הַחַיִּים שָׁמְרוּ בְּיָדָם."

כנגד תיאור חייו הקשים מאז מותו של אנכידו – המרדף אחרי חיי הנצח, מראהו שנשחת, העצב השוכן בלבו, חיי הנדודים – מעמידה סידורי "תורת" חיים אחרת שבנויה ממצוות עשה:
" גִלגַמֵש, אַתָּהּ – לוּ תְּהִי כְּרֵסְךָ מְלֵאָה,
אָתָּהּ יוֹם וְלַיְלָה תִּשְׂמַח,
יוֹם וְלַיְלָה רְקַד וְשָׂחַק.
לוּ יִהְיוּ בְּגָדֶיךָ לְבָנִים,
רֹאשְׁךָ לוּ יְהִי רָחוּץ, בַּמַּיִם לו תִּטְבֹּל,
הַבֵּט בְּיֶלֶד הָאוֹחֵז בְּכַפְּךָ,
רַעְיָה לוּ תִּשְׂמַח בְּחֵיקְךָ –
כָּזוֹ וְכָזֶה מִשְׁפָּט [הָאָדָם]!"
(לוח עשירי שורות 73ה73-יט)

סידורי מייעצת לגלגמש להתממש כבן אנוש, ופירושו של דבר לוותר על הרדיפה חסרת התכלית אחרי חיי נצח; שכן לחיות כבן אנוש פירושו לקבל גם את דין הסופיות והמוות. היא מטיפה לערכים משפחתיים, לקשר קבוע ולא מזדמן עם אישה ולהולדת צאצאים. דבריה של סידורי הם מעין משנה תיאורטית של מה שהעניקה שמח'ת לאנכידו הלכה למעשה. על רקע השוואה מעין זו לא יישמע כה חריג הניסוח הלשוני של העצה: "הבט בילד האוחז בכפך", שהוא מקבילה למה שנאמר באפיזודת הפיתוי של שמח'ת: "אחזה בידו, / כמו עולל נהגתהו / אל מלונת הרועים" (לוח שני, '30-'32). סידורי מקדימה את הלבוש לרחצה ולסיכה. החוקר צבי אייבוש טוען64 כי סידורי התכוונה בעצתה בעיקר להקמת משפחה ולהולדת ילדים, ולכן היא מקדימה את הילד לאישה; לדעתו הסדר הכיאסטי הכתיב גם את ההיפוך הראשון של הלבוש לפני הרחצה. לדעתי חוק ההיפוך הכיאסטי פועל כאן אך איננו מקרי. לפנינו רצף שירי (ולא פתרון תשבץ), שבו ההיפוך הראשון מכתיב את הבא אחריו. הלבוש זוכה לעדיפות ראשונה כמייצג את האדם בן התרבות, והילד מקדים את הרעיה כמייצג הערכים המשפחתיים שהעניקו חשיבות רבה לצאצאים.65 הלבוש הוא המסמן החשוב ביותר של בן התרבות והוא מבדיל אותו מאיש הפרא. בתהליך התרבות של אנכידו מלבישה אותו שמח'ת בראש ובראשונה באחד מלבושיה שאותם פשטה כדי לפתותו. גם בסיפור המקראי עושים להם אדם וחווה אחרי האכילה מעץ הדעת חגורות מעץ התאנה, וה' עושה להם כותנות עור: "ותפקחנה עיני שניהם וידעו כי עירומים הם ויתפרו עלה תאנה ויעשו להם חגורות" (בראשית ג, 7), וגם "ויעש ה' אלוהים לאדם ולאשתו כותנות עור וילבישם" (שם, 21).

הקדמת הלבוש לסיכה ולרחיצה בדבריה של סידורי היא יחידאית באפוס, ולכן אינה מקרית ותכליתה לשרת את המגמה הדידקטית בדבריה של סידורי. בכל הטקסים שאותם מבצע גלגמש בבריחתו מעולם הציוויליזציה ובשיבתו אליו הולם סדר הפעולות שמבצע גלגמש את ההיגיון המימטי-הריאליסטי: הרחצה והסיכה מקדימות את לבישת הבגדים. כך למשל בשעה שהוא חוזר מהריגת ח'ומבבה: "רחץ סבך-שערו, מרק תליו, / נער מחלפותיו על גבו, פשט בגדיו הצואים, לבש בגדיו הנקיים, / מעיל עטה ויחגר אזור" (לוח שישי, 4-1).

וכך, לפני שובו של גלגמש לארך אחרי שאבד לו צמח החיים: "לקחהו ארשנבי, ואל הכיור הובילהו, / סבך-שערו במים כמו שלג רחץ. / השליך כתנת-העור אשר לו, ותהום-ים נשאה (אותה), / סך בשרו בשמן הטוב. / חבש מצנפת חדשה לראשו, / שמלה לבש, כסות בשתו". (לוח אחד עשר, 263-258).

אם כי ייתכן כי ביציאה לעולם הפרא פריעת השיער והלבוש כמעט מתמזגים: "ואנכי אחרי מותך אכסה גוי בסבך-שער, / אלבש עורות לבאים ואשעט בשדה!" (לוח שמיני, שורות 100-99). כאן השער הופך למעין לבוש, ממש כמו שנאמר על אנכידו לפני שהפכה אותו שמח'ת לבן תרבות: "מכסה שער כל בשרו" (לוח ראשון, שורה 104).

מסע של בריחה

מה בין גלגמש לבין אודיסאוס?

חוקרים אחדים66 רואים בסידורי את בת דמותן של קליפסו וקירקי באודיסאה, וסבורים כי ייתכן שבשלב מוקדם של סיפור היא אפילו מציעה לו לשהות עמה כדרך שעושות האלות היווניותשמציעות לנוודים לשהות עמן, תבנית שבאה לידי ביטוי ב"עלילות גלגלמש" כבר בהצעת הנישואים של אשתר. השוואה בין אודיסאוס לגלגמש יש בה כדי לחזק את הטיעון, כי מסעו של גלגמש הוא מסע של בריחה מפני גורלו ולא מסע של שיבה; בריחה לאין קץ בלי רגע של התפכחות וקבלת עצמו כבן אנוש.

באודיסאה67 כאשר יוצא הרמס בפקודת זאוס להחזיר את אודיסאוס מן האי של קליפסו, הוא מגיע אל המערה, שבה שוכנת הנימפה קליפסו. המערה מצויה בתוך גן שבו גדלים עצים ומקננות ציפורים, בהבדל מן הגן האשלייתי של סידורי, שבו גדלות אבנים טובות על העצים. היכן נמצא אודיסאוס כאשר מחפש אותו הרמס? הוא יושב ובוכה כדרכו מדי יום. ואחר כך מסופר כי לילה לילה שכבה עם הנימפה בעל כורחו. קליפסו מספרת איך הצילה את נפשו של אודיסאוס ובין השאר היא אומרת:
"בְּסֵבֶר פְּנִים קִבַּלְתִּיו, דָּאַגְתִּי לוֹ אַף הִבטַחתִיהוּ
לָתֵת לוֹ הָאָלְּמָוֶת וְלֹא יִזְקַן לָעַד כָּל הַיָּמִים".
(אודיסיאה, שיר חמישי, שורות 136-135)

היא דואגת לו לרפסודה כדי שיוכל לצאת למסעו – הביתה. קירקי היא תערובת של סידורי ואשתר. כמו אשתר היא הופכת את הגברים לחזירים; ואף על פי כן הם מתפתים אחרי יופיה ושוהים שם שנה תמימה. חרף נקודות הדמיון הרבות בין האפיזודות68 כדאי לזכור מה הייתה מטרת המסע של אודיסאוס ומה הייתה מטרת המסע של גלגמש. אודיסאוס דחה, ככל הנראה על פי המשך הסיפור, את הצעת חיי הנצח של קליפסו, וכל מטרתו הייתה לשוב הביתה. נקל לשער כיצד היה מקבל גלגמש הצעה מפתה מעין זו.

יש מי שרואה בדבריה של סידורי מעין משנה הדוניסטית,69 מה שנוהגים לכנות "החיים הטובים" (carpe diem), ואף משווים את דבריה עם דברי קהלת: "לך אכול בשמחה לחמך ושתה בלב טוב יינך, כי כבר רצה האלוהים את מעשיך. בכל עת יהיו בגדיך לבנים ושמן על ראשך אל יחסר, ראה חיים עם אישה אשר אהבת כל ימי חיי הבלך אשר נתן לך תחת השמש" (קהלת ט', 9-7). האמנם זקוק גלגמש לעצות הדוניסטיות? מי לנו יותר הדוניסטי ממנו באפוס? הוא גובה את זכות הלילה הראשון מן הכלות, הוא מבלה את ימיו במשחקים, והחיים בארך אשר גלגמש הוא מלכה, מתוארים בפי שמח'ת באוזני אנכידו כיום חג מתמשך.

בשלב הכמעט סופי של מסעו מנסה סידורי בדברי חכמה לפתות את גלגמש לממש את עצמו כבן אנוש ולקבל את גזירת סופיותו; אך הוא אינו נענה לפיתויי המוזגת. עד סוף המסע הוא מצהיר כי יוסף לשעוט כל חייו בשדה אם לא יגיע אל אותנפישתים; עד הקץ המר אינו מוכן לקבל את האנושי שבאדם כפי שמציגה אותו סידורי.

הערכים שבשמם מדברת סידורי, עומדים, בגרסאות מסוימות, במרכז האפיזודות שגיבורותיהן הן נשים. באפיזודה של שמח'ת מופיעים רכיבי הציויליזציה הבאים (לפי הנוסח הבבלי הישן): לבוש, בית (מלונה), לחם, שכר, שמן, תינוק, אם. אשתר מבטיחה לו נישואין, שלטון ופריון. הרכיבים הבסיסיים נזכרים בפי גלגמש על דרך האירוניה והם: סיכה (שמן), בגד, לחם, שכר. סידורי מדברת בזכותם: של לחם, שמחה (אולי השכר), בגד, סיכה (שמן), רעיה, ילד. אלה הם גם סממני האנוש של אנכידו שאינו יכול להתנכר להם ברדתו לשאול בלוח השנים עשר המספר סיפור חלופי על מותו: בגד, נעלים, שמן, רעיה, ילד, חנית, שבט-שלטון(?).

שמח'ת

אשתר

סדורי

אנכידו

לבוש

לבוש (בדברי גלגמש)

לבוש

לבוש

בית (מלונה)

. . .

לחם

לחם (בדברי גלגמש)

לחם

.

שיכר

שיכר (בדברי גלגמש)

שיכר (שמחה)

.

שמן

שמן

שמן

שמן

עולל

פריון

עולל/רעה

רעיה/עולל

.

שלטון

שבט-שלטון(?)

חנית

. . .

נעלם

בפיתויים דומים מפתה גלגמש את ח'ומבבה למסור בידו את קרני אימתו במיתוס השומרי "גלגמש וח'ומבבה", ובאמצעותם הוא שולל מח'ומבבה, נציג עולם הטבע, את כוחו ("גלגמש וח'ומבבה" 148-137 לט). ואולי גם מעניין להשוות בין המתנות שהעניקה שמח'ת לאנכידו לבין המתנות שעל פי דברי התוכחה של האל שמש העניקה שמח'ת לאנכידו והמתנות שהעניק לו גלגמש.

המתנות שהעניקה שמח'ת לאנכידו:
"לָמָּה, אֶנְכִּדוּ, תְּקַלֵּל אֶת הַקְדֵּשָׁה, שמח'ת?!
אֲשֶׁר הָאֲכִילָה אוֹתְךָ לֶחֶם כַּיָּאֶה לָאֵלִים,
שֶׂכָר הִשְׁקְתָה אוֹתְךָ כַּיָּאֶה לִמְּלָכִים,
הִלְבִּישָׁה אוֹתְךָ לְבוּשׁ נְסִיכִים,
וּלְךָ אֶת גִלְגָמֶש הַיָּפֶה כְּיָדִיד הֶעֱנִיקָה".
(לוח שביעי, שורות 137-139).

שמש מונה את מאפייני האדם כבן תרבות: לחם, שכר, לבוש וידידות.

המתנות שהעניק גלגמש לאנכידו:
"הַלֹּא יַשְׁכִּיבְךָ עַל מִשְׁכַּב נְסִיכִים,
עַל מִשְׁכַּב נְעִימוֹת יַשְׁכִּיבְךָ,
יוֹשִׁיבְךָ עַל מוֹשַׁב מְנוּחוֹת, 'מוֹשַׁב שמֹאל',
רוֹזְנֵי הָאָרֶץ יְנַשְּׁקוּ רַגְלֶיךָ."
(לוח שביעי, שורות 139-137).

ואחר כך:
"יְצַוֶּה עַל אַנְשֵׁי הָעִיר לְבַכּוֹתְךָ וְלִסְפֹּד לְךָ."
בעיקר מדובר כאן על כבוד.

לחלקים נוספים של המאמר:
האשה הדעת והמוות : עלילות גלגמש - יצירה חתרנית
האישה הדעת והמות : עלילות גלגלמש - יצירה חתרנית : מבוא
האישה הדעת והמוות : עלילות גלגמש - יצירה חתרנית
האישה הדעת והמוות : עלילות גלגמש - יצירה חתרנית : האישה הדעת והמוות
האישה הדעת והמוות : עלילות גלגמש - יצירה חתרנית: הפיתוי הראשון-שמח'ת ואנכידו
האישה הדעת והמוות : עלילות גלגמש - יצירה חתרנית : הפיתוי השני- אשתר וגלגלמש
האישה הדעת והמוות : עלילות גלגמש - יצירה חתרנית : הפיתוי השלישי- גלגמש וסדורי או פונדק ההזדמנות האחרונה (פריט זה)
האישה הדעת והמוות : עלילות גלגמש- יצירה חתרנית : האמנם גיבור בעל תודעה טרגית?
האישה הדעת והמוות : עלילות גלגמש - יצירה חתרנית: תפקיד "החזרה העודפת" בהגחכת הגיבור

הערות:
63. לא כל פרטי הסיפור ברורים: כך, למשל, לא ברור למה היא מצועפת בצעיף שיאה לאשת איש צנועה.
64. ראו Abuch T. 1997: 109-121. ייתכן גם לדעתו שהיפוך הסדר הוא תחבולה של "הזרה". אייבוש סבור כי הנוסח הבבלי העתיק הסתיים באפיזודה עם סידורי. לפי נוסח זה, לדעתו, מציע גלגמש לסידורי, שהיא אלת שאול, לשאתה לאישה מתוך כוונה להגיע בדרך זו לסוג מסוים של חיי נצח, לחיים שאינם חיים ולמוות שאינו מוות. סידורי מייצגת עולם שבו יכול גלגמש לחיות בלי לחיות ולמות בלי למות. בנוסח זה, לדעתו, כלל לא היה המסע אל אותנפישתים היעד הסופי של גלגמש. מה שציין את חייו אחרי מות אנכידו היו חיי הנדודים בלי תכלית. הוא מבסס את דעתו כעיקר על דברי גלגמש: "מאז הלך לא ראיתי חיים, / אשוטט כמו שודד בלב הישימון. / ועתה, מוזגת, אחרי ראותי פניך, / המוות אשר מפניו יראתי אל-נא אראה!" (לוח עשירי 73א73-ד).
65. השוו הקדמת הרעיה ילד כנדרש על פי הסדר ההגיוני באזהרות שמזהיר גלגמש את אנכידו לפי רדתו לשאול (לוח אחד עשר 2-325).
66. ראו Lord A.B. (1990). Walcor P. 1966: 16 .Abusch T. (1993) 1997: 113-114 1997: 294-306. על הזיקות בין 'עלילות גלגמש' והומרוס ראו Gresseth G.K. 1974-Wilson J.R. 1986: 25-41 .1975: 1-18
67. אודיסיה שיר חמישי שורות 54 ואילך.
68. כמו למשל השורות הבאות הנשמעות כאן מפיו של אודיסאוס כאשר קירקי מצווה עליו לרדת אל מלכות פרספונה, אל השאול: "קירקי, ומי זה ינחני וילך לפני בדרך?/ איש עוד לא ירד מעולם להדס בספינה משחירה" (אודיסיה שיר עשירי שורות 1502-50). ובגלגמש אומרת סידורי: "לא היה, גלגמש, מעבר מעולם, / ומימי קדם, כל אשר הגיע עד הלום, לא עבר את הים... / קשה המעבר, קשה עד מאוד נתיבו, / ובתווך 'מי המוות' אשר יחסמו מבואותיו" (לוח עשירי שורות 085-8).
69. ראו למשל: 211-212, 167-169 Tigay J.H. 1982:.

ביבליוגרפיה:
כותר: האישה הדעת והמוות : עלילות גלגמש - יצירה חתרנית : הפיתוי השלישי- גלגמש וסדורי או פונדק ההזדמנות האחרונה
מחברת: ש', שפרה
תאריך: דצמבר 2004 , גליון 20
שם כתב העת: על הפרק : כתב עת למורים לתנ"ך בבתי-הספר הכלליים
הוצאה לאור: ישראל. משרד החינוך. המזכירות הפדגוגית. הפיקוח על הוראת המקרא
הערות: 1. כתב העת מופיע במסגרת יישום מסקנות דו"ח ועדת שנהר.
הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית