המסורות במקרא על ראשית התקדשותה של ירושלים : ד

מילות המפתח: ירושלים ביהדות, שיבת ציון (פרס), תנ"ך. דברי הימים
המאמר דן בסיפור התקדשותה של ירושלים בדברי הימים. מסורת זו מייחסת את התקדשות ירושלים לדוד ולא לאברהם. עובדה זו מתבארת על רקע התמודדויות התקופה בה נכתב ספר דברי הימים: בתקופת שיבת ציון היה מתח בין שבי ציון היהודאים ובין השומרונים סביב השותפות בבניין המקדש. דוד המלך הוא יהודאי וייחוס קדושת ירושלים לו קובעת כי אין לשומרונים חלק במקום קדוש זה. /למידע מלא...

המערך הפולחני הפנימי ומשמעותו הסמלית- מבוא: המשכן והחצר כשני תחומים של פולחן. עבודת התמיד

מילות המפתח: המשכן וכליו, בית המקדש, עבודת הקודש במקרא
המקדש הישראלי בדומה למקדשים במזרח הקדום היה בנוי משני חלקים מרכזיים - החצר והבית. שני החלקים נבדלו זה מזה בקדושתם ובפעולות הפולחניות שהתבצעו בהם, אך לשניהם משותפת "עבודת התמיד" , כלומר בשני חלקי המקדש התבצע פולחן יומי בזמן קבוע. /למידע מלא...

המערך הפולחני הפנימי ומשמעותו הסמלית : פעולות הפולחן בכלים הפנימיים

מילות המפתח: המשכן וכליו, בית המקדש, עבודת הקודש במקרא
הפעולות הפולחניות שנעשו בתוך המקדש נעשו על ידי הכהן הגדול : הקטרת הקטורת, העלאת הנרות במנורה וקרבן לחם הפנים. /למידע מלא...

המערך הפולחני הפנימי ומשמעותו הסמלית : אחידותו של המערך הפולחני הפנימי. משמעותו הסמלית. מוצאו הקדם ישראלי

מילות המפתח: בית המקדש, עבודת הקודש במקרא
הפולחן במקדש נועד לספק את צרכיו של האל ועל כן הוא עונה על כל צורכי החושים: קטורת הסמים באה כנגד חוש הריח, אור הנרות – כנגד חוש הראיה, חלות הלחם שעל השולחן סמל הן לצורך האכילה קולות הפעמונים באים לעורר את חוש השמיעה, אבני האפוד והחושן – את "חוש" הזכרון, הציץ שעל המצח – את "חוש" הרצון . נראה כי מקורו של פולחן זה הוא קדם ישראלי. /למידע מלא...

המערך הפולחני הפנימי ומשמעותו הסמלית : מסקנות נוספות מאחידותו של המערך הפולחני הפנימי

מילות המפתח: המשכן וכליו, בית המקדש, עבודת הקודש במקרא
האחידות שבמערך הפולחני בתוך המקדש מביאה לכמה מסקנות: המקדש הוא כעין דירה לאל, המקדש והפולחן הם ברשותו של הכהן הגדול, הקטורת היא חלק בלתי נפרד מהמערך הפולחני. /למידע מלא...

רות : מגמת המגילה

מילות המפתח: תנ"ך. רות, שיבת ציון (פרס), נשים נוכריות
מגילת רות מציגה את רות הנוכריה כאישה רבת חסד שממנה נולד דוד מלך ישראל. כותב דף המידע מציע שהמגילה נכתבה כחלק מהפולמוס סביב הנשים הנוכריות בתקופת שיבת ציון. בניגוד לתפיסה שבספרי עזרא ונחמיה, המגילה מציגה את הנישואים עם אישה נוכרית כדבר חיובי. /למידע מלא...

המגמה האוניברסליסטית והמגמה הבדלנית בתקופת שיבת ציון

מילות המפתח: שיבת ציון (פרס), תנ"ך. עזרא, ישעיהו השני
כתובים מקראיים מימי שיבת ציון מלמדים על קיומן של שתי תפישות דתיות מנוגדות. התפיסה הנבואית שראתה את אמונת ישראל כמיועדת לכל העולם ושאפה להצטרפות אנשים רבים לעם ישראל. תפיסה זו באה לידי ביטוי בנבואות ישעיהו השני. ומנגד - התפיסה התורתית ששאפה להבדלות עם ישראל מהעמים. עזרא ייצג את התפיסה הזו, גירוש הנשים הנוכריות הוא אחד הביטויים לכך. /למידע מלא...

מוקדי קדושה משתנים : חוני ונכדיו

מילות המפתח: משנה, תלמוד, בית המקדש, קדושה, גשמים
המאמר עוסק בהיבטים הדתיים-חברתיים הנובעים מסיפור חוני המעגל במשנת תענית, ובסיפור על נכדיו, בתלמוד הבבלי על מסכת זו. הירשמן מצביע על מעברים בתפיסת הקדושה. בעוד שבתקופה המקראית נתפס המקדש כמקום הקדוש, הרי שבשלהי ימי הבית השני, עובר מוקד הקדושה ל'בן הבית', לאיש הקדוש, אותה מייצג חוני המעגל. הסיפור הבבלי מסיט את מוקד הקדושה מן האיש הקדוש, לקדושה של כל אדם, שנוהג מעשי חסד בביתו. /למידע מלא...