מתווה לשער ילקוט בצלאל

מילות המפתח: בית המקדש, תנ"ך באמנות, בצלאל, רבן, זאב
הסקיצה של זאב רבן לשער "ילקוט בצלאל", 1927, עט ודיו על נייר, 12.5X29.5 ס"מ. במרכז- הכרובים בעלי הכנפיים, מימין ומשמאל אמנים העוסקים המלאכת הכנת המשכן וכלי הקודש. /למידע מלא...

שחזור חזית המקדש ורחבת הפולחן

מילות המפתח: בית המקדש, תנ"ך באמנות
תצריב שחזור חזית המקדש ורחבת הפולחן, מתוך "בית המקדש בירושלים ובית יער הלבנון", 1898. /למידע מלא...

פניה של החברה הישראלית בצילומיו של עדי נס

מילות המפתח: תערוכות צילום, תנ"ך באמנות, חברה, נס, עדי
בסדרת צילומים של עדי נס מופיעות דמויות משולי החברה הישראלית, המקבלות את שמותיהם של גיבורים מקראיים. צילומים אלו מעמתים אותנו עם מציאות חיים קשה. ייתכן שמטרת הצילומים לעורר בנו אחווה אנושית, לעורר אותנו לחשיבה מחודשת על מציאות החיים הסובבת אותנו, ואולי לגרום לנו לקום ולשנות. /למידע מלא...

תמונת האיל בציור העקידה ברצפת הפסיפס מבית אלפא

מילות המפתח: תנ"ך באמנות, עקדת יצחק
בתמונת העקדה בפסיפס של בית הכנסת בבית-אלפא נראה האיל כאילו הוא נתלה על העץ. המאמר טוען כי יש לפרש את העימוד החריג הזה על רקע השפעת הסביבה הנוצרית שראתה באיל סמל לישו הצלוב. /למידע מלא...

מחוץ לגן עדן : סיפורו של קין

מילות המפתח: תנ"ך באמנות, קין והבל
המאמר עומד על הקשיים בסיפור המקראי אודות קין והבל (בראשית ד), ועל הדרך שבה אמנים שונים לאורך הדורות פרשו את הסיפור ונתנו מענה לקשיים שבו.   /למידע מלא...

בין התיצבות להיענות : על "הנני" של מיכאל סגן-כהן

מילות המפתח: תנ"ך באמנות, עקדת יצחק, סגן כהן, מיכאל
מאמר ביקורת וניתוח אומנותי של היצירה "הנני" של האמן מיכאל סגן-כהן. המילה "הנני" לקוחה מתוך סיפור העקידה, ובהקשר של אברהם מבטאת את המתח שבדמותו- המתח בין אמונה עיוורת וציות מוחלט לאל לעומת אהבה ללא תנאי בתחום האנושי.  /למידע מלא...

לך לך מארצך - דאלי

מילות המפתח: תנ"ך באמנות, אברהם (אבינו), דאלי, סלוואדור
תמונה מתוך ה Biblia Sacra , איוריו של סלבדור דאלי (Salvador Dali) לתנ"ך שצוירו ב1969. התמונה מתארת את אברהם שמכח הצו האלוהי "לך לך" יוצא לכנען. /למידע מלא...

מוקדי קדושה משתנים : חוני ונכדיו

מילות המפתח: משנה, תלמוד, בית המקדש, קדושה, גשמים
המאמר עוסק בהיבטים הדתיים-חברתיים הנובעים מסיפור חוני המעגל במשנת תענית, ובסיפור על נכדיו, בתלמוד הבבלי על מסכת זו. הירשמן מצביע על מעברים בתפיסת הקדושה. בעוד שבתקופה המקראית נתפס המקדש כמקום הקדוש, הרי שבשלהי ימי הבית השני, עובר מוקד הקדושה ל'בן הבית', לאיש הקדוש, אותה מייצג חוני המעגל. הסיפור הבבלי מסיט את מוקד הקדושה מן האיש הקדוש, לקדושה של כל אדם, שנוהג מעשי חסד בביתו. /למידע מלא...