מבוא לספר מיכה : נוסח ולשון מחבר: שמואל ורגון

חזרה3

כיום מצויים בידינו נוסחים עבריים, שמקורם במגילות מדבר יהודה, נוסף על נוסח המסורה לספר מיכה:

1. פשר מיכה ממערות קומראן
   ,1QpMi (1Q 14)
   והוא פירוש כיתתי למיכה המצטט כמה פסוקים מספרו: א, ב-ט; ו, טו-טז;
2. פשר מיכה
   ,(4Q168) (?) 4QpMi
   והוא קטע ובו נוסח המסורה של מיכה ד, ח-יב; יש בו שינוי חשוב אחד מנוסח המסורה, ב-ד, ט: "[החז]יקכה" בלשון זכר, במקום "החזיקך", צורת נקבה, שבנוסח המסורה;
3. מגילות ואדי מורבעאת, Mur:88, הגלולות לגליל ארוך ובו חלק גדול ורצוף של תרי-עשר, החל ביואל ב, כ וכלה בזכריה א, ד. כתב-היד נכתב בימי מרד בר-כוכבא, ונוסחו דומה לנוסח המסורה, כמעט ללא שינויים.

בראשית שנות השבעים פרסם החוקר הצרפתי קולין מחקר מקיף על תולדותיו הטקסטואליות של ספר מיכה והשווה בו את נוסח המסורה אל כתב-היד העברי של מיכה שנתגלה בואדי מרובעאת ואל הפשרים של מיכה שנמצאו בקומראן. את כל אלה השווה גם לנוסחאות תרגום השבעים של הספר והגיע לכלל מסקנה שקיימות שתי מסורות של נוסח ספר מיכה: זו שמעידים עליה מגילות ואדי מורבעאת ונוסח המסורה מזה, וזו המשתמעת מתוך תרגום השבעים מזה. הטקסטים של קומראן מעידים כנראה על מסורת טקסטואלית שלישית, שונה מזו של נוסח המקרא ומזו של תרגום השבעים.

רבים מן הכתובים בספר מיכה קשים להבנה, ולכן הרבו החוקרים לתקנו, בין השאר על-פי נוסח תרגום השבעים או תרגומים אחרים. העדר העקיבות בגוף, במין ובמספר בולט בנבואות מיכה (כך, למשל, א, ב: "שמעו עמים כלם"; א, ט; "אנושה מכותיה, כי באה... נגע..."; א. יא: "עברי לכם"; א, יג: "רתם המרכבה לרכש יושבת לכיש"; ב. א: "חשבי און ופעלי רע... יעשוה...", ועוד הרבה). חוקרים שונים מתקנים את נוסח המסורה כדיח ליישב את אי-ההתאמות הללו, אך ייתכן שחלקן נובעות מסגנונו של הנביא, כדברי רד"ק בפירושו ל-ז, יט (וכן במקומות נוספים בפירושו): "כן דרך המקרא במקומות רבים לנוכח ושלא לנוכח בפסוק אחד, וכן אמר: 'עונתינו' ואמר 'חטאותם'"; וכבר קדמו לרד"ק בעניין זה (כך גם ויינקאפ בכמה מקומות בפירושו למיכה). אנו נזהרנו בתיקוני נוסח המסורה והעדפנו לפרש את הכתובים בעיקר על-פיו; עם זאת לא נמנענו מלהביא הצעות לקריאה שונה מזו של נוסח המסורה.

נבואות מיכה כתובות ברובן בלשון השירה לבד מפסוקים מעטים, המנוסחים בפרוזה רטורית (למשל: ב, ג, ה; ד, ד). סגנונו של מיכה בהיר ועשיר בתיאורים מוחשיים. כך, למשל, מתואר עושק העם בידי התקיפים תיאור ציורי כהפשטת עורם מעל בשרם, כגזלת בשרם מעל עצמותיהם ואכילתו, וכפיצוח העצמות ובישולן בסיר (ג, ב-ג); את חורבן שומרון מתאר הנביא באמצעות הרס חומותיה: אבני החומה מתגלגלות אל הגיא שסביב העיר, ובכך נחשפים יסודותיה (א, ו), ועוד.

ספר מיכה עשיר בסוגים ספרותיים: יש בו קינה נבואית (א, י-יב; יג-טז; ד, יד); נבואת ויכוח (ב, ו-יא); נבואת "ריב ה'" (א, ב-ט; ו, א-ח), ועוד.

כנביאים אחרים מרבה מיכה להשתמש בלשון נופל על לשון, משחקי מלים ואליטרציות לשם השגת אפקט צלילי וכדי ליפות ולהנעים את הנאום הנבואי.

לחלקים נוספים של המאמר:
מבוא לספר מיכה : שם הנביא מקומו ופועלו
מבוא לספר מיכה : הרקע ההיסטורי לנבואת מיכה
מבוא לספר מיכה : נוסח ולשון (חלק זה)
מבוא לספר מיכה : מבנה הספר חלוקתו וסידורו
מבוא לספר מיכה : תוכחה חברתית בספר מיכה
מבוא לספר מיכה : השינוי החברתי- דתי בחזונות מיכה