עמוד הבית > מדעי הרוח > היסטוריה > דתות והגות דתית > מפגשים ועימותים בין-דתיים > מסעות הצלבעמוד הבית > מדעי הרוח > היסטוריה > שליטים וממלכות בארץ-ישראל > תקופת השלטון הצלבניעמוד הבית > ישראל (חדש) > היסטוריה > שליטים וממלכות בארץ ישראל > תקופת השלטון הצלבני
יד יצחק בן-צביכתר הוצאה לאור


תקציר
על מעמדה של האוכלוסיה המקומית לאחר הכיבוש הצלבני. לאוכלוסיה זו הוענק עם הכיבוש הצלבני מעמד משפטי אחיד כמעט של מעין נתינים מדרגה שנייה, המקביל למעמד בני-החסות. הרכב האוכלוסיה היה רוב מוסלמי ומיעוט של נוצרים-מזרחים.



החברה הארץ-ישראלית בימי הצלבנים : האוכלוסיה המקומית


ערב הכיבוש הצלבני היתה ארץ-ישראל מיושבת רובה מוסלמים ומקצתה נוצרים-מזרחים ; בגליל נוספו למוסלמים ולנוצרים-המזרחים היהודים, ואילו בשומרון – כפרי השומרונים. בהרי הלבנון נמצאו הדרוזים ובעבר-הירדן המזרחי, בשומרון ובחוראן, היו עדיין, נוסף על האוכלוסיה החקלאית, קצת שבטים נוודים נוצרים, שבטי הבדווים ושבטי נוודים תורכים, ה"תורכומנים" בפי הצלבנים.

לאוכלוסיה זו הוענק עם הכיבוש הצלבני מעמד משפטי אחיד כמעט של מעין נתינים מדרגה שנייה, המקביל למעמד בני-החסות בתקופה הקודמת, שבה הוגדרו הנוצרים והיהודים כד'מי, כלומר בני-חסות הזכאים להגנת השליטים ולביטחון ואף לחופש הפולחן, אולם פחותי זכויות לעומת האוכלוסיה המוסלמית השלטת, הצלבנים בחרו אפוא ביחסם לאוכלוסיה המקומית להשאיר בעינו את המצב שהיה קיים ערב הכיבוש. לפיכך לא השתנה מעמדם המשפטי של הנוצרים-המזרחים, היהודים והשומרונים בעקבות הכיבוש הצלבני. הד'מי של המדינה המוסלמית לשעבר הפכו לד'מי של הממלכה הצלבנית, אם כי ביטוי משפטי זה לא נמצא במקורות הצלבניים. לא כן הדבר לגבי המוסלמים. אלה, שהיו בתקופה הקודמת, התקופה המוסלמית, מעמד השליטים ונותני החסות, מצאו עצמם בן-לילה במצב של בני-חסות הנשלטים על-ידי זרים. מעמדם הנחות בא לידי ביטוי בתשלום מס גולגולת שבו התחייבו כל הלא-פרנקים במדינה. מס זה היה גלגולו של מס הג'זיה המוסלמי. היה זה תשלום לא גבוה, שעיקר חשיבותו לא כלכלית אלא פוליטית-חברתית.

הורדת מעמדם של המוסלמים היתה תוצאה ברורה של הכיבוש. אולם לכיבוש הצלבני היו תוצאות לא-צפויות לנוצרי הארץ. הכובשים הנוצרים לא העניקו לאוכלוסיה הנוצרית המקומית, לפחות להלכה, מעמד של עדיפות על המוסלמים. לכן נהנו הלא-פרנקים כולם בתקופה הצלבנית מאותו ביטחון של חיים ורכוש, מחופש פולחן, ומאוטונומיה עדתית מסוימת. אם היה הבדל משמעותי שנבע מהשתייכות דתית בין הנוצרים-המזרחים לבין הלא-נוצרים היה זה האיסור למכור נוצרים לעבדים. ולא עוד אלא מי שהתנצר זכה בסטאטוס של איש חופשי. לכן לא עודדו השליטים הפרנקים בכוונת תחילה מפעל מסיון בממלכתם. ז'ק מויטרי, בישוף העיר עכו (1228-1216), התלונן כי אדונים צלבנים לא הרשו למשועבדים המוסלמים להיטבל, משום שחששו כי לאחר התנצרותם לא יוכלו עוד לרדות בהם כחפצם. כאשר ניסה האפיפיור גרגוריוס התשיעי בשנים 1238-1237 לפלס את הדרך לפעילות של מסיון בין המשועבדים בממלכה היה עליו להבטיח שמעמדם המשפטי לא ישתנה עם התנצרותם.

לחלקים נוספים של המאמר:

החברה הארץ-ישראלית בימי הצלבנים
החברה הארץ-ישראלית בימי הצלבנים : הפרנקים
החברה הארץ-ישראלית בימי הצלבנים : האצולה
החברה הארץ-ישראלית בימי הצלבנים : הבורגנים
החברה הארץ-ישראלית בימי הצלבנים : אזרחי הקומונות הימיות
החברה הארץ-ישראלית בימי הצלבנים : חברי המסדרים הצבאיים
החברה הארץ-ישראלית בימי הצלבנים : אנשי הכנסייה הלאטינית
החברה הארץ-ישראלית בימי הצלבנים : האוכלוסיה המקומית (פריט זה)
החברה הארץ-ישראלית בימי הצלבנים : המוסלמים
החברה הארץ-ישראלית בימי הצלבנים : הנוצרים - המזרחים

ביבליוגרפיה:
כותר: החברה הארץ-ישראלית בימי הצלבנים : האוכלוסיה המקומית
שם  הספר: ההיסטוריה של ארץ-ישראל
עורך הספר: הר, משה דוד  (פרופ')
תאריך: 1985-1981
הוצאה לאור: יד יצחק בן-צבי; כתר הוצאה לאור
הערות: 1. כרך א: מבואות, התקופות הקדומות (מהתקופות הפריהיסטוריות עד סוף האלף השני לפני הספירה). עורך הכרך - ישראל אפעל. 1982.
2. כרך ב: ישראל ויהודה בתקופת המקרא (המאה השתים עשר-332 לפני הספירה). עורך הכרך - ישראל אפעל. 1984.
3. כרך ג: התקופה ההלניסטית ומדינת החשמונאים (37-322 לפני הספירה). עורך הכרך - מנחם שטרן. 1981.
4. כרך ד: התקופה הרומית ביזנטית, שלטון רומי מהכיבוש ועד מלחמת בן כוסבה (63 לפני הספירה-135 לספירה). עורך הכרך - מנחם שטרן. 1984.
5. כרך ה: התקופה הרומית ביזנטית: תקופת המשנה והתלמוד והשלטון הביזנטי. (640-70). 1985.
6. כרך ו: שלטון המוסלמים והצלבנים (1291-634). עורך הכרך - יהושע פראוור. 1981.
7. כרך ז: שלטון הממלוכים והעות'מאנים (1804-1260). עורך הכרך - אמנון כהן. 1981.
8. כרך ח: שלהי התקופה העות'ומנית (1917-1799). עורכי הכרך - יהושע בן אריה, ישראל ברטל. 1983.
9. כרך ט: המאנדאט והבית הלאומי (1947-1917). עורכי הכרך - יהושע פורת, יעקב שביט. 1981.
10. כרך י': מלחמת העצמאות (1949-1947). עורך הכרך - יהושע בן אריה. 1983.
הערות לפריט זה:

1. הפריט לקוח מתוך הכרך השישי בסדרה.


הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית