עמוד הבית > מדעי הרוח > היסטוריה > דתות והגות דתית > מפגשים ועימותים בין-דתיים > מסעות הצלבעמוד הבית > מדעי הרוח > היסטוריה > שליטים וממלכות בארץ-ישראל > תקופת השלטון הצלבניעמוד הבית > ישראל (חדש) > היסטוריה > שליטים וממלכות בארץ ישראל > תקופת השלטון הצלבני
יד יצחק בן-צביכתר הוצאה לאור


תקציר
על ההרכב החברתי והמעמדות החברתיים בארץ ישראל בתקופת הכיבוש הצלבני.



החברה הארץ-ישראלית בימי הצלבנים


עקרונות הריבוד החברתי

כאשר עבר בארץ-ישראל הנוסע המוסלמי אבן ג'ביר בשנת 1184, הוא הופתע לראותה פורחת, למרות המצב הבטחוני המתדרדר והולך. פה-ושם פגש פרנקים ומוסלמים שחרשו יחד את שדותיהם ורעו את צאנם בשטחי מרעה משותפים ; שיירות של סוחרים נעו בביטחון לעכו ושם זכו לטיפול יעיל של השלטונות המקומיים באמצעות פקידות דוברת ערבית. ואמנם, גם אם החברה הצלבנית קמה בתור חברה דואליסטית של כובשים ונכבשים והנציחה מצב זה בחוקי המדינה, היתה מתכונת היחסים בין השניים של דו-קיום, של תלות הדדית ושל קשרי יום-יום. הצלבנים לא גירשו את האוכלוסיה המקומית וגם לא ניסו להטמיעה בדרך של המרת דת באונס, לא את הנוצרים-המזרחים וכל שכן לא את המוסלמים.

העיקרון הבסיסי שהפריד בין המרכיבים השונים של החברה הצלבנית, כלומר מכלול האוכלוסיה הארץ-ישראלית שבשלטונם, לא היה כאמור הגזע אלא הדת. לכאורה היתה ההבחנה החשובה יותר בין נוצרים ללא-נוצרים. אך למעשה היתה זו הבחנה בין הנוצרים הקאתולים וכל השאר, כלומר נוצרים-מזרחים, מוסלמים ויהודים. עיקרון בסיסי זה התקשר עם אחר: המוצא. הכובשים, הפרנקים הקאתולים, היו כולם יוצאי אירופה או צאצאיהם. עם שכבת הכובשים נמנו אם כן כל יוצאי אירופה ללא הבדל מוצא חברתי או טריטוריאלי וללא הבדל התעסקות או שפה. המשותף לשכבת הכובשים היתה עובדת מוצאם האירופי וממילא השתייכותם לכנסייה הקאתולית-הרומית. בהיותם השליטים, ריכזו הפרנקים את השלטון המדיני בידיהם וכן את הבעלות על כל הרכוש הקרקעי בממלכה. הם נחלקו לשתי שכבות עיקריות: אצולה ובורגנות. הכינוי "בורגנים", שציין באירופה של אותה התקופה את תושבי הערים שהתחילו לפרוח, קיבל בממלכת ירושלים משמעות חדשה והתייחד לשכבת הפרנקים הלא-אצילים, בין אם ישבו בערים בין אם לאו. שכבת הכובשים נבנתה מריבוי טבעי של גרעין הכובשים הראשונים וזרם העלייה מאירופה שנמשך ללא-הרף במשך שלושה או ארבעה דורות. המתיישבים נכללו באורח אוטומאטי בשכבת הכובשים. כן נמנו עם שורותיה ילידי הארץ, בנים לנישואי תערובת בין פרנקים ולא פרנקים, וליתר דיוק - בין גברים פרנקים ונשים ילידות הארץ. רוב האבירים שהצטרפו לגיסות מסע-הצלב הראשון ונשארו בארץ לאחר כיבושה היו רווקים ; במחנות המסע נמצאו נשים מעטות בלבד ורובן התלוו לבעליהן. מכאן ריבוי נישואי התערובת - ובעיקר בשנותיה הראשונות של הממלכה - בין פרנקים אצילים לבין נשים ארמניות וביזנטיות ונישואי פשוטי העם, הבורגנים, עם נשים סוריות ואף ערביות. בכל המקרים האלה המירו הנשים את דתן וקיבלו על עצמן את האמונה הקאתולית. בניהם של נישואי תערובת אלה נקראו "פולני".

לעצם ההשתייכות לשכבת השליטים, שנקבעה, כאמור, בדת ובמוצא, היו השלכות כלכליות משמעותיות. באירופה היו הרכוש הקרקעי, הזיקה לבעלות או החזקה על הרכוש, מקום מגורים ומה שיצא מכך בעיסוק הכלכלי - הגורמים העיקריים שקבעו את מעמדו של הפרט בחברה; אולם בממלכה הצלבנית קבעו הדת והמוצא במידה רבה את מעמדו הכלכלי - וכך התרכז כל הרכוש הקרקעי בידי שכבת הכובשים. בדומה לכך תפסו הכובשים את המונופולין על העיסוק הרווחי ביותר בממלכה - הסחר הבינלאומי. ואולם קיומה של שכבת הכובשים הושתת על שכבת הנכבשים, שקשורה היתה במישרין למקורות הייצור ולאמצעי הייצור העיקריים, בראש-וראשונה לחקלאות ובמידת-מה למלאכה ולתעשייה. העיסוק בחקלאות, שעליה מבוססת היתה כלכלת המדינה, הגדיר את מעמד מעבדי הקרקע, האיכרים, לדרג הנמוך ביותר בחברה, זה של משועבדים. האצולה הפרנקית, שכמו זו האירופית הגדירה את עצמה בתור שכבת אבירים-לוחמים, שאבה את הכנסותיה מן הקרקעות שברשותה, מן התוצרת החקלאית של הנחלות, ממסי הערים והשווקים ומן ההטלים על עסקי הסחר הבינלאומי. אזרחי הקומונות של איטליה, פרובנס וספרד, שהיו אף הם חלק משכבת הכובשים, עסקו בעיסוקים שונים שנבעו מן הסחר הבינלאומי הגדול. מתחתם עמדו הפרנקים הלא-אצילים, הבורגנים. אלה, כמו גם חלק מן ה"לא-פרנקים", מוסלמים, נוצרים-מזרחים ויהודים, עסקו באומנויות למיניהן ובסחר המקומי. בתחתית הסולם נמצאה רוב האוכלוסיה, איכרים מוסלמים או נוצרים-מזרחים.

לחלקים נוספים של המאמר:

החברה הארץ-ישראלית בימי הצלבנים (פריט זה)
החברה הארץ-ישראלית בימי הצלבנים : הפרנקים
החברה הארץ-ישראלית בימי הצלבנים : האצולה
החברה הארץ-ישראלית בימי הצלבנים : הבורגנים
החברה הארץ-ישראלית בימי הצלבנים : אזרחי הקומונות הימיות
החברה הארץ-ישראלית בימי הצלבנים : חברי המסדרים הצבאיים
החברה הארץ-ישראלית בימי הצלבנים : אנשי הכנסייה הלאטינית
החברה הארץ-ישראלית בימי הצלבנים : האוכלוסיה המקומית
החברה הארץ-ישראלית בימי הצלבנים : המוסלמים
החברה הארץ-ישראלית בימי הצלבנים : הנוצרים - המזרחים

ביבליוגרפיה:
כותר: החברה הארץ-ישראלית בימי הצלבנים
שם  הספר: ההיסטוריה של ארץ-ישראל
עורך הספר: הר, משה דוד  (פרופ')
תאריך: 1985-1981
הוצאה לאור: יד יצחק בן-צבי; כתר הוצאה לאור
הערות: 1. כרך א: מבואות, התקופות הקדומות (מהתקופות הפריהיסטוריות עד סוף האלף השני לפני הספירה). עורך הכרך - ישראל אפעל. 1982.
2. כרך ב: ישראל ויהודה בתקופת המקרא (המאה השתים עשר-332 לפני הספירה). עורך הכרך - ישראל אפעל. 1984.
3. כרך ג: התקופה ההלניסטית ומדינת החשמונאים (37-322 לפני הספירה). עורך הכרך - מנחם שטרן. 1981.
4. כרך ד: התקופה הרומית ביזנטית, שלטון רומי מהכיבוש ועד מלחמת בן כוסבה (63 לפני הספירה-135 לספירה). עורך הכרך - מנחם שטרן. 1984.
5. כרך ה: התקופה הרומית ביזנטית: תקופת המשנה והתלמוד והשלטון הביזנטי. (640-70). 1985.
6. כרך ו: שלטון המוסלמים והצלבנים (1291-634). עורך הכרך - יהושע פראוור. 1981.
7. כרך ז: שלטון הממלוכים והעות'מאנים (1804-1260). עורך הכרך - אמנון כהן. 1981.
8. כרך ח: שלהי התקופה העות'ומנית (1917-1799). עורכי הכרך - יהושע בן אריה, ישראל ברטל. 1983.
9. כרך ט: המאנדאט והבית הלאומי (1947-1917). עורכי הכרך - יהושע פורת, יעקב שביט. 1981.
10. כרך י': מלחמת העצמאות (1949-1947). עורך הכרך - יהושע בן אריה. 1983.
הערות לפריט זה: 1. הפריט לקוח מתוך הכרך השישי בסדרה.
הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית