|
קהל יעד: חטיבה,
תיכון תאריך: 1985 שפה: עברית
|
|
חאן שער רמון שמעל מקור המים של עין סהרונים
מילות המפתח: מכתש רמון, מזרח קדום, הר הנגב, ח'אן שער רמון, דרכים עתיקות, דרך הבשמים, נבטים (עם קדום)
המבנה המרובע המקיף חצר, עשרות חדרי המגורים, החצר לבהמות והתנורים לבישול מלמדים על תפקידו של החאן כמלון אורחים שגודלו 42X42 מטרים. רודולף כהן שחפר את האתר בשנים 3-1982, מצא כי תכניתו זהה לזו של החאן, הנמצא במואה שממערב למושב צופר שבערבה. בין ממצאי החפירה במקום היו מטבעות נבטיים ורומאיים, קערות נבטיות מצוירות, סירי בישול, תנור ועצמות גמל רבות. השרידים מעידים על תפקידו של המבנה כחלק משרשרת התחנות בדרך הבשמים הנבטית. /למידע מלא...
|
|
קהל יעד: חטיבה,
תיכון תאריך: דצמבר-ינואר, 1995 שפה: עברית
|
|
קהל יעד: כולם תאריך: 2005 שפה: עברית
|
|
קהל יעד: כולם תאריך: 1997 שפה: עברית
|
|
קהל יעד: חטיבה,
תיכון תאריך: תשס"א, 2001 שפה: עברית
|
|
|
שבר מצבה (אסטלה) נושאת כתובת של סרגון ב' מלך אשור
מילות המפתח: אשור, אסטלות, אשור (גלות), סרגון השני
הכתובת על המצבה כתובה בלשון האכדית בכתב היתדות. בכתובת נזכרים אירועים שהתרחשו במהלך מסעו של סרגון ב', מלך אשור, למערב האימפריה בשנת 720 לפני הספירה, לשם דיכוי מרד כללי שפרץ באזור. בראש המרד עמדה ממלכת חמת, שבצפון סוריה, ונטלו בו חלק ממלכות נוספות בסוריה - ארץ ישראל, כולל ממלכת ישראל בה מלך הושע. המרד דוכא במהירות יחסית וכפועל יוצא מכך אף חוסלה ממלכת ישראל ותושביה הוגלו מזרחה (השווה מלכים ב' יז, א-ו). הכתובת מזכירה בין השאר את הגלייתם של לוחמים מצבא חמת וצירופם לשורות הצבא האשורי, וכן את הגלייתם של בני אשור שמרדו בסרגון והוגלו כעונש לחמת. נראה כי המצבה הוצבה באזור סוריה - ארץ ישראל לאחר מסעו של סרגון ב', להנצחת נצחונו בקרב. /למידע מלא...
|
|
קהל יעד: חטיבה,
תיכון תאריך: 2002 שפה: עברית
|
|
|
מצבה (אסטלה) ניאו-חיתית המתארת אדם סוגד לפני אל
מילות המפתח: פולחנים עתיקים, אשור, אסטלות, חתים (עם קדום)
מצבה זו, שנמצאה בצפון סוריה, עשויה מאבן בזלת ועליה חקוקה תמונה המתארת אדם הסוגד לפני אל הניצב על שור. האל מתואר כגבר מזוקן לבוש שמלה וחגור בחרב. על ראשו כתר קרניים שעליו גלגל החמה. ידו הימנית מורמת וידו השמאלית אוחזת טבעת וכנראה גם מטה. השור, סמל מובהק של עוצמה ופריון בתרבויות המזרח הקדום, משמש כמלווה של האל וכ"כלי התחבורה" שלו. השור מילא תפקיד מרכזי בפולחן הכנעני וזכור כמובן מקומם המרכזי של העגלים במקדשים שהקים ירבעם בן נבט בדן ובבית אל (מלכים א' יב, כח-כט). הגבר, שדמותו קטנה משמעותית ביחס לאל, לבוש שמלה ארוכה ועומד על גבי משטח כאשר ידו הימנית מורמת במחות סגידה כלפי האל. המצבה חקוקה בסגנון האמנותי הניאו-חיתי, האופייני לאזור צפון סוריה במאה התשיעית והמאה השמינית לפני הספירה, אך ניכרת בה גם השפעת הסגנון האשורי, במיוחד בתיאור דמות האל. /למידע מלא...
|
|
קהל יעד: חטיבה,
תיכון תאריך: 2002 שפה: עברית
|
|
קהל יעד: כולם תאריך: 2005 שפה: עברית
|
|
טקסט
תמונה
ערך לקסיקוני
שמע
וידיאו
אתרים
