המפנה בתפיסת האלהות והפולחן בספר דברים (חלק ד)

מילות המפתח: משפט המקרא, תנ"ך. דברים
החוקים בספר דברים נושאים אופי חברתי סוציאלי וכוללים צימצום של הממד הדתי- פולחני המאפיין את החוק המקראי בספרי מקרא אחרים. /למידע מלא...

חוקי העבד בתורה

מילות המפתח: מוסר המקרא, עבדות, משפט המקרא
במקרא מופיעים חוקי העבד בשלושה מקומות. המאמר דן בהבדלים בין החוקים ובין השקפות העולם לגבי מוסד העבדות  העולות מכל מקור. המחברות מציגות את דרכם של חז"ל לישוב ההבדלים. כן נערכת השוואה בין חוקי העבד המקראיים לאלו של המזרח הקדום. מסקנת המאמר היא כי במקרא מגמה מהפכנית לריקון העבדות מתוכן ממשי. /למידע מלא...

משפט אלוהים : פפירוס משפטי מן המאה הז' לפנה"ס

מילות המפתח: משפט המקרא
המאמר מציג פפירוס שמעיד על "משפט אלוהים" , כלומר הכרעה במשפט בין בני אדם בדרך מגאית של שאילת האלוהים מה פסק הדין. לדעת כותב המאמר כך יש להבין גם את החוק המקראי : "עד האלוהים יבא דבר שניהם. אשר ירשיען האלוהים ישלם שניים לרעהו" (שמות כ"ב ח) /למידע מלא...

הצד השווה בין חוקי המוסר בויקרא יט 11-12 וחוקי המשפט בויקרא ה 20-26

מילות המפתח: תנ"ך. ויקרא, משפט המקרא
המאמר משווה בין החוקים בויקרא י"ט 11-12 לחוקי המשפט בויקרא ה' 20-26. ההבדלים בין החוקים מעידים לדעתו על כך שהחוקים בויקרא י"ט הם חוקי מוסר- כלומר חוקים התקפים תמיד ולא תלויים בנסיבות משפטיות משתנות. /למידע מלא...

על השבת והמילה בס"כ

מילות המפתח: שבת, משפט המקרא, ברית מילה (יהדות)
מאמר זה יוצא כנגד הטענה של חוקר המקרא וולהואזן כי השבת וברית המילה עוצבו בתקופת גלות בבל על ידי האסכולה הכהנית. /למידע מלא...

מדאורייתא לדרבנן - דיון בשתי סוגיות

מילות המפתח: הלכה, תרומות ומעשרות, חז"ל
המאמר עוסק במגמה לשנות את מעמדן של הלכות שונות מ'דאורייתא' ל'דרבנן' , מגמה שהייתה קימת בתקופת האמוראים. המחבר בוחן שתי סוגיות יסוד - דין מזונות לאשה, ודין מעשרות פירות האילן - שנשתנה מעמדן ומציג את הגורמים הריאליים לשינוי זה. /למידע מלא...

סיפור קין והבל (בראשית ד 1-16): החיים כערך עליון

מילות המפתח: משפט המקרא, קין והבל
המאמר מבסס את הטענה כי סיפור קין והבל מציג את חיי האדם כערך עליון. את קדושת החיים ביטא הכותב באמצעות התנגדותו לחוקים הקובעים עונש מוות לרוצח במזיד.  /למידע מלא...

מילות המפתח: מצוות (יהדות), משפט המקרא
המאמר עוסק בהנמקתם של חוקי התורה בידי מחוקקיהם, ובשתי המשמעויות של המונח 'גזירה': מצווה מן התורה שאין טעמה ידוע, ותקנה מדברי חכמים. טעמן של מצוות התורה נועד לחבב אותן על מקיימיהן והוא לא משפיע על תוקפן, אך טעמן של תקנות חכמים עשוי להשפיע על תוקפן, אם העם לא יקבל אותן. /למידע מלא...