הגזמה

מילות המפתח: תנ"ך כספרות
אמצעי ספרותי מקובל במקרא: שימוש בביטויים או בתיאורים מוגזמים כדי להדגיש ולהמחיש רעיון מסוים, או כדי להעצים את ההתרחשות, אף מעבר להיגיון ולחוקי הטבע.  /למידע מלא...

השלמת פערים

מילות המפתח: פרשנות המקרא
לסיפור המקראי אופייני תיאור פשוט וקצר: בדרך כלל אין בו פירוט של נוף, תיאור פיזי וכדומה, ואין הוא מתעכב על תיאור של רגשות ומחשבות. חז"ל מצאו את הדרך למלא את הפרטים החסרים בתיאורים מפורטים ועסיסיים. שיטה זו נקראת "השלמת פערים" או "מילוּי חללים".  /למידע מלא...

נוסחאות סיפוריות

מילות המפתח: תנ"ך כספרות
אמצעים אמנותיים מקובלים בפרוזה. /למידע מלא...

סמיכות פרשיות

מילות המפתח: פרשנות המקרא
אחת השיטות לעריכת החומר שבתורה היא "סמיכות פרשיות". בשיטה זו, ביטוי סגנוני או עניין שנזכר בסוף פרשה מסויימת מתקשר לפרשה הבאה.  /למידע מלא...

עלילה

מילות המפתח: תנ"ך כספרות
עלילת הסיפור המקראי היא פשוטה, תמציתית וקצרה. זהו "סיפור קצר". המבנה הוא של תמונות תמונות (סצנות). הדמויות בסיפור מעטות, ובכל סצנה יש לרוב דמות אחת או שתים.  /למידע מלא...

פירושים למקרא

מילות המפתח: פרשנות המקרא
פרשנות המקרא החלה להתפתח כבר בימי עזרא הסופר.  בתקופת בית שני ובתקופת המשנה, התרגום הארמי היה ביאור מילולי של המקרא, ברובו הגדול על פי הפְּשָׁט.
מדרש ההלכה הבהיר את הדינים הקשורים בפסוקי התנ"ך, ומדרש האגדה המשיך את הפרשנות לכיוונים אחרים: סיפורים, מְשלים וענייני השקפה, בלי קשר הכרחי לפשט של הכתוב.
 /למידע מלא...

פשט

מילות המפתח: פרשנות המקרא
שיטת פרשנות שבאה לפרש את הכתובים לפי חוקי הלשון המקראית: לפי המבנה התחבירי של המשפט, הַקֶשר שלו לעניין, והפירוש המילוני. הפשט הוא הפירוש הפשוט של הטקסט, הניסיון לעמוד על כוונת הכתוב. הוא שונה מהדרש, המשקף את הכוונה של הדורש.  /למידע מלא...

שאלה רטורית

מילות המפתח: תנ"ך כספרות
"רטוריקה" ביוונית היא תורת הנאוּם, אמנות הנאום. שאלה רטורית: שאלה מְדוּמָה, שאיננה מבקשת תשובה, שכן התשובה מובנת מאליה; מטרתה להדגיש רעיון, בעיה או דִילֶמָה, או לעשות רושם על השומע.  /למידע מלא...