האל הבורא בבראשית א ובנבואת ישעיהו השני

מילות המפתח: בריאת העולם, תנ"ך. ישעיהו, ישעיהו השני
המאמר משווה את מסורת הבריאה בבראשית א (סיפור הבריאה הכהני) ואת תאורי הבריאה בישעיהו השני . נראה כי תפיסת האל הבורא של ישעיהו השני שונה שינוי ניכר מתפיסת בעל ס"כ.  /למידע מלא...

חובות שבין אדם לאלוהיו : הצום

מילות המפתח: חגים ומועדים, מצוות (יהדות), צום, מצוות (אסלאם), מצוות (נצרות)
חובת הצום משותפת לשלוש הדתות אך אופיים של הצומות שונה. הטקסט עוסק במשמעות המיוחסת בשלוש הדתות לחובת הצום, באורך הצום ובאיסורים הכרוכים בו.  /למידע מלא...

חובות שבין אדם לאלוהיו : הבחנה בין ימי חול ליום המקודש

מילות המפתח: חגים ומועדים (יהדות), שבת, חגים ומועדים (נצרות), חגים ומועדים (אסלאם)
שלוש הדתות מעניקות מעמד מיוחד לאחד משבעת ימי השבוע. ביהדות ניתן מעמד זה לשבת, בנצרות ליום ראשון ובאסלאם ליום שישי. הטכסט דן במאפיינים המשותפים ובמאפיינים הייחודיים ליום זה ביהדות, בנצרות ובאסלאם. /למידע מלא...

מגילות קומראן וספר ישעיהו

מילות המפתח: מגילות מדבר יהודה, קומרן, תנ"ך. ישעיהו
במערות קומראן נתגלו מגילות של ספר ישעיהו. ספר זה הוא היחיד מהתנ"ך שנמצא בשלמותו במגילות הגנוזות והוא דומה מאד לספר ישעיהו הנמצא בידנו. /למידע מלא...

המערך הפולחני הפנימי ומשמעותו הסמלית- מבוא: המשכן והחצר כשני תחומים של פולחן. עבודת התמיד

מילות המפתח: המשכן וכליו, בית המקדש, עבודת הקודש במקרא
המקדש הישראלי בדומה למקדשים במזרח הקדום היה בנוי משני חלקים מרכזיים - החצר והבית. שני החלקים נבדלו זה מזה בקדושתם ובפעולות הפולחניות שהתבצעו בהם, אך לשניהם משותפת "עבודת התמיד" , כלומר בשני חלקי המקדש התבצע פולחן יומי בזמן קבוע. /למידע מלא...

המערך הפולחני הפנימי ומשמעותו הסמלית : פעולות הפולחן בכלים הפנימיים

מילות המפתח: המשכן וכליו, בית המקדש, עבודת הקודש במקרא
הפעולות הפולחניות שנעשו בתוך המקדש נעשו על ידי הכהן הגדול : הקטרת הקטורת, העלאת הנרות במנורה וקרבן לחם הפנים. /למידע מלא...

המערך הפולחני הפנימי ומשמעותו הסמלית : בגדי הכהונה ושימושם פולחני

מילות המפתח: עבודת הקודש במקרא, כהנים וכהונה
מידע על בגדי הכהנים ועל בגדי הכהן הגדול ודיון במשמעות הפולחנית שלהם. נראה שיש קשר בין הבגדים השונים לבין הפעולות הפולחניות המתבצעות בחצר או בהיכל. /למידע מלא...

המערך הפולחני הפנימי ומשמעותו הסמלית : אחידותו של המערך הפולחני הפנימי. משמעותו הסמלית. מוצאו הקדם ישראלי

מילות המפתח: בית המקדש, עבודת הקודש במקרא
הפולחן במקדש נועד לספק את צרכיו של האל ועל כן הוא עונה על כל צורכי החושים: קטורת הסמים באה כנגד חוש הריח, אור הנרות – כנגד חוש הראיה, חלות הלחם שעל השולחן סמל הן לצורך האכילה קולות הפעמונים באים לעורר את חוש השמיעה, אבני האפוד והחושן – את "חוש" הזכרון, הציץ שעל המצח – את "חוש" הרצון . נראה כי מקורו של פולחן זה הוא קדם ישראלי. /למידע מלא...