הקלות הבלתי נסבלת של האדישות – הונגריה 1944

מילות המפתח: אנטישמיות, שואה, הונגריה, יהודי הונגריה, שואה ונצרות
מאמר זה מציג כמה היבטים הקשורים לעמדתה ולהתנהגותה של החברה ההונגרית לגבי גורלם של היהודים. נעשה כאן נסיון להבין את התהליכים והנסיבות אשר הובילו לאדישות, לשיתוף פעולה ולהפיכתן של אוכלוסיות שלמות ל"תלייניות מרצון". בדיקת מאפייני העמדה הפסיבית והעוינת מצד החברה ההונגרית כלפי היהודים שאיפשרה את שואת יהודי הונגריה. /למידע מלא...

פעולות להצלת יהודים בבלגיה ובצרפת

מילות המפתח: הצלה (שואה), יהודי צרפת, יהודי בלגיה
המאמר בוחן ומשווה בין הפעולות להצלת יהודים בבלגיה ובצרפת. בבלגיה הוקם ועד להגנת היהודים שהצליח להציל מספר רב של ילדים – לפי הערכה בין 3,000 ל-4,000. כמו כן הצליח הועד לעזור ליותר מ-10 אלפים יהודים מבוגרים. ועד מעין זה לא היה קיים בצרפת.  /למידע מלא...

גורמי ההתעוררות הלאומית היהודית

מילות המפתח: אנטישמיות, לאומיות יהודית, יהודי ברית המועצות
על הגורמים החיוביים והשליליים להתעוררות הלאומית בקרב יהודי ברית-המועצות, מסוף מלחמת העולם השנייה. בין הגורמים השליליים: האנטישמיות הממלכתית, האנטישמיות העממית, תחושת הניכור הפוליטי והכלכלי והתגברות הלאומנות הרוסית. /למידע מלא...

דעת הקהל והתגובה היהודית בברית-המועצות למלחמת ששת הימים (תיעוד חדש) : תגובת האוכלוסייה היהודית

מילות המפתח: אנטישמיות, מלחמת ששת הימים, יהודי ברית המועצות
למלחמת ששת הימים היתה השלכה ישירה על יהודי ברית-המועצות. המאמר מתאר את התגובות האנטישמיות בחברה הסובבת, את היהודים שחששו לגורלם ותקפו את מדינת ישראל ואת היהודים שהמלחמה זקפה את גאוותם. /למידע מלא...

מוקדי קדושה משתנים : חוני ונכדיו

מילות המפתח: משנה, תלמוד, בית המקדש, קדושה, גשמים
המאמר עוסק בהיבטים הדתיים-חברתיים הנובעים מסיפור חוני המעגל במשנת תענית, ובסיפור על נכדיו, בתלמוד הבבלי על מסכת זו. הירשמן מצביע על מעברים בתפיסת הקדושה. בעוד שבתקופה המקראית נתפס המקדש כמקום הקדוש, הרי שבשלהי ימי הבית השני, עובר מוקד הקדושה ל'בן הבית', לאיש הקדוש, אותה מייצג חוני המעגל. הסיפור הבבלי מסיט את מוקד הקדושה מן האיש הקדוש, לקדושה של כל אדם, שנוהג מעשי חסד בביתו. /למידע מלא...

רפואה מאגית בתלמוד

מילות המפתח: תלמוד, רפואה, אמונות טפלות, קמיעות
בעת העתיקה הגבול שבין הרפואה העממית לאמצעי טיפול מאגיים במחלות לא היה חד-משמעי. המחבר מציג את יחסם של חכמים לסוגים שונים של טיפול, שהיו רווחים בקרב יהודי א"י ובבל. לדעת המחבר, חכמים עצמם, כמו שמואל, מראשי חכמי בבל, היו בקיאים בתחום זה, וניסו למצוא איזון בין הצורך והרצון למצוא מזור ומרפא, לבין שמירה על ההלכה. /למידע מלא...

מתי יבוא? חישובי קץ יהודים ונוצריים בשלהי העת העתיקה

מילות המפתח: יהדות ונצרות, גאולה (מושג דתי), משיחיות, אחרית הימים (מקרא)
חישובי הקץ והגאולה היו מנת חלקה של יהדות הבית השני ובתקופה שלאחר מכן. כמו כן, הכירה הנצרות חישובים אלו ועשתה בהם שימוש. במאמר זה, מתאר המחבר את אמצע המאה הרביעית ותחילת השישית כתקופה שבה רבו חישובי הקץ והציפייה המשיחית בשתי הקהילות. הסיבות לכך נבעו, לדעת המחבר, מכמה אירועים היסטוריים דרמטיים שעוררו ביתר שאת חישובים אלו: הפיכת האימפריה הרומית לנוצרית בימי קונסטנטינוס; קורות יוליאנוס 'הכופר' בחזית הפרסית ואסונות טבע שאירעו בתקופה זו. /למידע מלא...

הלכות כשפים והלכות נטיעת קישואים

מילות המפתח: תלמוד, כישוף
במסכת סנהדרין (סח עא) מביאה הברייתא את דבריו של רבי אליעזר בן הורקנוס, תלמידו הגדול של רבן יוחנן בן זכאי, על שלוש מאות הלכות שהיה שונה בנטיעת קישואין. לפי פירושו של רש"י אלו הם "הלכות מיני כשפים שעל ידיהם נתמלא כל השדה קישואים" - פירוש תמוה שדורש ביאור. מאמר זה מבקש להציע פירוש לדברים סתומים אלה וכהקדמה מציג את מקומו של הכישוף בתלמוד.  /למידע מלא...