"יצחק כבר לא רוצה " – המחאה נגד מיתוס ההקרבה הלאומי

מילות המפתח: גרשוני, משה, אמנות ישראלית, תנ"ך באמנות, עקדת יצחק, נאמן, מיכל, קדישמן, מנשה, תומרקין, יגאל
בשנות החמישים אמנים החלו לזהות את המדינה ואת המפעל הציוני עם כיבוש ואלימות צבאית חסרת תועלת ותכלית. בחינת יצירותיהם של אמנים כמו יגאל תומרקין, יורם רוזוב, מיכל נאמן, מנשה קדישמן ומשה גרשוני, מראה כי הם החלו להשתמש בנושא העקדה באמנות שלהם כמחאה נגד מדיניות הכיבוש והמלחמה.  /למידע מלא...

ריבוי כיווני פרשנות לנושא העקדה משנות השמונים: כיוונים פוליטיים - חברתיים

מילות המפתח: אמנות ישראלית, תנ"ך באמנות, עקדת יצחק, רבינוביץ, ישראל, שנהב, דינה, ראוכר, חוה
אחד הכיוונים האומנותיים לעיסוק אומנים ישראלים בעקידה בשנות השמונים היה לראות בעקדה ככלי לביטויין של השקפות פוליטיות וחברתיות שונות. יצירותיהם של האמנים דינה שנהב, חוה ראוכר וישראל רבינוביץ מדגימות גישה זו. /למידע מלא...

ריבוי כיווני פרשנות לנושא העקדה משנות השמונים: כלל - אנושיות

מילות המפתח: אמנות ישראלית, תנ"ך באמנות, עקדת יצחק, לחמן, צבי
בחינת יצירותיו של צבי לחמן בנושא העקדה. ביצירותיו של האמן משמעות העקדה  היא קורבן לאומי. לחמן מושפע ביצירותיו אלו זו ממגוון מקורות אמנותיים שנידונים אף הם במאמר.  /למידע מלא...

ריבוי כיווני פרשנות לנושא העקדה משנות השמונים: כיוונים תיאולוגיים - השיבה אל הטקסט המקראי ואל המקורות היהודיים

מילות המפתח: גרשוני, משה, תנ"ך באמנות, עקדת יצחק, סגן כהן, מיכאל, בר חמא, אבנר
בחינת יצירותיהם של משה גרשוני, מיכאל סגן-כהן ואבנר בר חמא, אמנים שהתייחסו לנושא העקדה לא בהקשר הפוליטי – לאומי, שהיה הקשרה העיקרי מראשיתה של האמנות הישראלית, אלא בהקשר למקורות ולחשיבות העקדה בזהותם היהודית. /למידע מלא...

אברהם מכונן המונותיאיזם המוסרי

מילות המפתח: מוסר המקרא, מונותיאיזם, אברהם (אבינו)
המאמר מתאר את דרכו הרוחנית ואת דרכו הפיסית של אברהם ומציע כי המונותיאיזם אינה רק עניין תאולוגי אלא גם עניין מוסרי. ההתנתקות של אברהם ממערכת הדת הפוליתאיסטית היא גם התנתקות ממערכת מוסרית מסואבת והרסנית. אברהם הולך לארץ חדשה שהיא ארץ היעד, אבל היא גם ארץ חדשה במובן הרוחני, ובכך היא גם ארץ הייעוד.  /למידע מלא...

נרדם, הקץ!

מילות המפתח: תנ"ך באמנות, חלום יעקב
המאמר בוחן את הפרשנות שנתנו אמנים שונים ביצירותיהם לסיפור חלום יעקב. המאמר קושר בין משמעות הסולם והאבנים בפרשנות היהודית לבין האופן שבו הוצגו ביצירות שונות.  /למידע מלא...

מילות המפתח: בן-גוריון, דוד, אברהם (אבינו)
המאמר דן בויכוח בין קויפמן, חוקר המקרא  לבן גוריון. לפי קויפמן עם ישראל התגבש לעם רק בימי שעבוד מצרים ויציאת מצרים. על פי דוד בן גוריון- עם ישראל התגבש  לפני כן, עוד בימי אברהם העברי, כלומר, בארץ המובטחת.  /למידע מלא...

מילות המפתח: בן-גוריון, דוד, אברהם (אבינו)
סיפור חי אברהם הוא דוגמא לעקרון: "מעשה אבות סימן לבנים". המאורעות בחיי אברהם כ"תמצית מרומזת של כל ההיסטוריה היהודית": האמונה באל יחיד בורא העולם, ההתנחלות בארץ המובטחת והשיבה אליה, הגלות וסבלותיה, העקידה "של אלפים ורבבות ומיליונים יהודים" במהלך תקופת הגלות. בנוסף, אירועי חייו של אברהם משתקפים גם בימי מדינת ישראל המודרנית, דוגמת חלוקת הארץ ועקדת הבנים.  /למידע מלא...