מוקדי קדושה משתנים : חוני ונכדיו

מילות המפתח: משנה, תלמוד, בית המקדש, קדושה, גשמים
המאמר עוסק בהיבטים הדתיים-חברתיים הנובעים מסיפור חוני המעגל במשנת תענית, ובסיפור על נכדיו, בתלמוד הבבלי על מסכת זו. הירשמן מצביע על מעברים בתפיסת הקדושה. בעוד שבתקופה המקראית נתפס המקדש כמקום הקדוש, הרי שבשלהי ימי הבית השני, עובר מוקד הקדושה ל'בן הבית', לאיש הקדוש, אותה מייצג חוני המעגל. הסיפור הבבלי מסיט את מוקד הקדושה מן האיש הקדוש, לקדושה של כל אדם, שנוהג מעשי חסד בביתו. /למידע מלא...

מעמדו ופועלו של רבן גמליאל לפני הליכתו ליבנה : א'

מילות המפתח: חורבן בית שני, רומי, מנהיגות, רבן גמליאל דיבנה (השני)
מאמר זה מנסה לזהות כמה מסורות מהשנים שמן החורבן עד יבנה, ובהן פרטים בעלי משמעות מחייו של רבן גמליאל בתקופה מכרעת זו, והם עשויים לתרום להבנת פועלו והתפתחות מעמדו עד לראש ההנהגה בדור יבנה. /למידע מלא...

התאוששות היישוב היהודי בדור יבנה : א. תוצאות מלחמת החורבן

מילות המפתח: חורבן בית שני, היסטוריה של ארץ-ישראל בעת העתיקה
כיבוש ירושלים וחורבן בית המקדש השני בשנת 70 לספירה פגעו קשות בעם היהודי בארץ ישראל ובתפוצות. הפגיעה הייתה רוחנית, ארגונית-לאומית, דמוגראפית, יישובית וכלכלית.  /למידע מלא...

התאוששות היישוב היהודי בדור יבנה : ב. התנאים בארץ לאחר החורבן

מילות המפתח: חורבן בית שני, מסים
לאחר חורבן בית המקדש השני הטילו הרומאים עול מסים כבד ביותר על העם היהודי : מסי אנגריה ומסי עירייה והמשפיל ביותר המס למקדשו של יופיטר. בנוסף לכך סבל העם גם מעולם של בעלי זרוע יהודים, 'המציקים', ומהפקעת קרקעות. אולם למרות ההרס הכלכלי והתמעטות האוכלוסייה היה השיקום של הישוב היהודי מהיר יחסית. /למידע מלא...

התאוששות היישוב היהודי בדור יבנה : ג. ההנהגה הלאומית לאחר החורבן

מילות המפתח: תקופת המשנה והתלמוד, חורבן בית שני, יוחנן בן זכאי
שיקום חיי האומה היהודית לאחר החורבן קשור בשמו של רבן יוחנן בן זכאי. רבן יוחנן בן זכאי היה מגדולי חכמי הפרושים בירושלים לפני החורבן ועזב את העיר בזמן המצור. ביבנה, ששימשה מקום ריכוז ליהודים שנכנעו לרומאים, הוא החל להסדיר את הבעיות שהתעוררו בעקבות החורבן. בתקנותיו הוא יצר זיקה למקדש ובמקביל אפשרות לקיום מצוות כמו ברכת כהנים וקידוש החדש גם ללא מקדש. /למידע מלא...

ארץ - ישראל והתפוצה היהודית

מילות המפתח: חורבן בית שני, ארץ-ישראל ויהדות התפוצות, יהדות בבל
על התרחבות התפוצה היהודית לאחר חורבן הבית השני. במיוחד עולה מעמדה של היהדות בבבל ומוסדות ההנהגה שלה. אולם, עד לסוף המאה ה- 4, ובמידה מסוימת אף במאה ה- 5 וה- 6, היישוב היהודי בארץ - ישראל שומר על מעמדו. /למידע מלא...

ריבוד חברתי, מבנה פוליטי ואידיאולוגיה בחברה היהודית ערב המרד הגדול : א

מילות המפתח: המרד הגדול, שמעון בר גיורא
המאמר בוחן את מידת ההתאמה או אי-התאמה בין מיקומן החברתי של קבוצות שונות באוכלוסיה היהודית בארץ ישראל לבין יחסן לשלטון הרומי והאידיאולוגיה שאימצו. התאמה מלאה קיימת בקרב האצולה הההרודיאנית מצד אחד, ובקרב סיעתו של שמעון בר גיורא מצד שני. לעומת זאת, האצולה הכוהנית לא היתה גוף מגובש והיו באידיאולוגיה שלה סתירות פנימיות. /למידע מלא...

ריבוד חברתי, מבנה פוליטי ואידיאולוגיה בחברה היהודית ערב המרד הגדול : ב

מילות המפתח: המרד הגדול, אלעזר בן חנניה, אלעזר בן שמעון
מבין שלוש הקבוצות החברתיות ערב המרד הגדול (האצולה ההרודיאנית, האצולה הכוהנית וסיעת שמעון בר-גיורא), היתה זו האצולה הכוהנית שחסרה התאמה מקפת בין מעמדה החברתי-מדיני והאידיאולוגיה שלה. כמה ממנהיגי הקנאים היו מקרב האצולה הכוהנית : אלעזר בן חנניה ואלעזר בן שמעון. /למידע מלא...