יחס התלמוד הירושלמי והתלמוד הבבלי לסטיית שופט מן הדין

מילות המפתח: הלכה, משפט עברי
בספרות חז"ל מצויים מקרים לא מעטים, שבהם סטו חכמי ההלכה משורת הדין. המחבר ממיין את סוגי סטייה אלו לכמה עיקריים: שיקולים חוץ-משפטיים; כללים המתירים סטייה מן הדין ופסיקה בניגוד לפרקטיקה ההלכתית. כמו כן, טוען המחבר שיש הבדל בין יחסו של התלמוד הירושלמי לתלמוד הבבלי ביחסם לסטיות אלו. בעוד בתלמוד הבבלי סטיות אלו מתקבלות בהבנה, הרי שהתלמוד הירושלמי סבלני פחות לתופעה זו. המחבר מציע כי המתחים הפנים-יהודיים בא"י (כמו הכתות בימי הבית, והנצרות הקדומה) לעומת הלכידות הפנימית היחסית של יהדות בבל גרמו לכך. /למידע מלא...

מוסד הנשיאות בתקופת האמוראים

מילות המפתח: תקופת המשנה והתלמוד, אמוראים
הנשיא היה הנהגה הדתית הרוחנית והייצוגית של היישוב היהודי בארץ ישראל בתקופת האמוראים. תפקיד הנשיא עבר בירושה מאב לבנו. החל מהמאה הרביעית חלה ירידה בשיעור קומתם של הנשיאים וגם במעמדם בעיני השלטון הרומי, עד שלבסוף בטל מוסד זה. /למידע מלא...

ספרות חז"ל ולימודי נשים

מילות המפתח: ספרות חז"ל
המאמר מנסה לענות האם וכיצד השפיעו לימודי המגדר והתנועה הפמיניסטית על קריאת ספרות חז"ל בכלל, וביחסה לאישה ולמעמדה בפרט. המאמר מתייחס למאמרים ולחוקרות פמיניסטיות של ספרות חז"ל ולמשמעויות העולות מקריאתן. כמו כן, מציגה המחברת קריאה פמיניסטית של משנת סוטה ג ד, המתבססת, לדעת המחברת, על 'מתודות קבילות לגמרי בלימוד אקדמי של תלמוד'. /למידע מלא...

רפואה מאגית בתלמוד

מילות המפתח: תלמוד, רפואה, אמונות טפלות, קמיעות
בעת העתיקה הגבול שבין הרפואה העממית לאמצעי טיפול מאגיים במחלות לא היה חד-משמעי. המחבר מציג את יחסם של חכמים לסוגים שונים של טיפול, שהיו רווחים בקרב יהודי א"י ובבל. לדעת המחבר, חכמים עצמם, כמו שמואל, מראשי חכמי בבל, היו בקיאים בתחום זה, וניסו למצוא איזון בין הצורך והרצון למצוא מזור ומרפא, לבין שמירה על ההלכה. /למידע מלא...

סתירת יחידים בנין

מילות המפתח: חסידות, הלכה, גשמים
המאמר עוסק בקבוצה מובחנת  בעולמם של חז"ל. ה'יחידים' הם אנשים אנשים מיוחדים שייחודם אינו דווקא בהיותם תלמידי חכמים, אלא בקשר האישי שבינם לבין אלוהים. יחידים אלו יכולים יכולים להביא לירידת גשמים בדרכים שונות מאלו המקובלות בעולם ההלכתי.  /למידע מלא...

ייסודן וראשית התפתחותן של ישיבות בבל- סורא ופומבדיתא - הקדמה

מילות המפתח: ישיבות, אמוראים
ישיבת סורא שהוקמה ע"י רב, וישיבת פומבדיתא שהוקמה ע"י רב יהודה, במאה שלישית, היוו את תחילת מעבר ההשפעה מא"י לבבל, והשפעתן על תפוצות ישראל נמשכה מאות שנים. במאמר זה, מנסה המחבר לשחזר את השלבים שקדמו לייסודן של ישיבות אלו. בין היתר משווה המחבר בין המסורות העולות מן התלמוד הבבלי למסורות הגאונים, בעיקר איגרת רש"ג. כמו כן, מתייחס המחבר לספרות מחקר קודמת. /למידע מלא...

היחסים בין רב הונא לרב חסדא: א. הסיפור בבבלי, גיטין ז ע"א

מילות המפתח: אמוראים
שניים מן האמוראים החשובים בבבל במאה השלישית לספירה היו רב הונא ורב חסדא. מאמר זה בוחן את היחס שבין השניים. כמו כן, מתייחס המחבר ליחסם לראשות הגולה, והשימוש במדרש הכתובים ככלי לביקורת פוליטית-חברתית.  /למידע מלא...

רבי יהודה הנשיא

מילות המפתח: משנה, יהודה הנשיא
מידע על דמותו של רבי יהודה הנשיא. על אישיותו, מנהיגותו ועל מפעלו לכתיבת המשנה. /למידע מלא...