עמוד הבית > מדעי הרוח > שפה ושפות > שפה עברית
הסוכנות היהודית לארץ-ישראל


תקציר
על הביטוי "דבר אל העצים והאבנים".



דבר אל העצים והאבנים
מחברים: רפי בנאי; אביב עקרוני


פירושו של הניב - "דבר אל העצים ואל האבנים", הוא לדבר אל אנשים שאינם מקשיבים כלל כאילו מדברים אל עצים או אל אבנים. רבים חושבים, כי ניב זה מופיע בתנ"ך, אולם אין הדבר כך. בספר מלכים א' (ה', 13) מסופר על חוכמתו הרבה של המלך שלמה, שידע את שפת כל החיות ושפת כל הצומח. שם נאמר: "וידבר על העצים מן הארז אשר בלבנון ועד האזוב אשר בקיר וידבר על הבהמה ועל העוף ועל הרמש ועל הדגים".
הצירוף של המילה עצים למילה אבנים נעשה, אם כן, רק בתקופה יותר מאוחרת. במדרש (איכה רבה ד') מובא הפסוק מספר איכה, המספר על חורבן ירושלים ויהודה על ידי ה' - "ויצת אש בציון ותאכל יסודותיה" (איכה ד, 11). לפסוק זה מקביל מבחינה רעיונית הפסוק הידוע בספר תהלים (עט, 31) - "מזמור לאסף אלוהים באו גויים בנחלתך... שמו את ירושלים לעיים". נשאלת השאלה - מדוע כתובה כאן המילה "מזמור"? הרי על מקרה נורא זה צריך היה לכתוב את המילה "קינה", והתשובה - לפי המדרש - "לכך אני מזמר, ששפך הקדוש ברוך הוא חמתו על עצים ואבנים, ולא על ישראל". כשם שה' פגע בדברים לא חשובים כמו עצים ואבנים ולא פגע בעם ישראל, כך גם אדם המדבר על העצים ועל האבנים מתייחס לדברים שאינם חשובים.


ניבים, ביטויים וצירופי לשון נוספים:
שבעת מדורי גיהנום
לא דובים ולא יער
קשה כקריעת ים סוף
אחד בפה ואחד בלב
אין תוכו כברו
יצא בשן ועין
חסד של אמת
דבר אל העצים והאבנים
סוגה בשושנים
עבירה גוררת עבירה
נתפרדה החבילה
אורו עיניו
עד חצי המלכות
תפס את החבל בשני ראשים
נכנס יין יצא סוד

ביבליוגרפיה:
כותר: דבר אל העצים והאבנים
שם  הספר: ניבים, ביטויים וצירופי לשון : ספר עזר למורה ולתלמיד להעשרה בשיעורי עברית
מחברים: בנאי, רפי ; עקרוני, אביב
עורכת הספר: שמואלי, אביגיל
תאריך: 2000
הוצאה לאור: הסוכנות היהודית לארץ-ישראל
הערות: 1. עורכת לשונית: אביגיל שמואלי.
הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית