עמוד הבית > מדעי הרוח > שפה ושפות > שפה עברית
הסוכנות היהודית לארץ-ישראל


תקציר
על הביטוי "אחד בפה ואחד בלב".



אחד בפה ואחד בלב
מחברים: רפי בנאי; אביב עקרוני


צביעות
כאשר אנו אומרים על מישהו שהוא צבוע, אנו מתכוונים לכך, שהופעתו, דרך התנהגותו ותוכן דבריו שונים ממה שהוא באמת. אדם זה כאילו צבע את עצמו בצבעים המסתירים את זהותו, ועל כן קשה להכיר אותו.
אלכסנדר ינאי, המלך החשמונאי הגדול הזהיר את אשתו מפני אנשים צבועים. הוא התייחס למקרה ידוע, שקרה בזמן שבני ישראל עוד היו במדבר (ספר במדבר, כ"ה, 6-15). איש אחד ששמו זמרי בן סלוא משבט שמעון חטא בעבודת אלילים ובזנות עם אישה מדיינית. אולם פנחס, נכדו של אהרון הכהן, אחיו של משה רבנו, הציל את העם מכעסו של ה' והרג את זמרי. ינאי מזהיר את אשתו מפני אנשים שהמעשים שלהם רעים כמו המעשים של זמרי, אך הם מתנהגים בצביעות, מציגים את עצמם כאנשים טובים ועוד מבקשים שכר כאילו עשו מעשים טובים כמו פנחס הכהן. זהו מקור הניב - עושה מעשה זמרי ומבקש שכר כפנחס.

אחד בפה ואחד בלב
בניב זה משתמשים כאשר רוצים להגיד, שאדם מסוים אינו אדם הגון, כיוון שהוא אומר דברים שונים ממה שהוא חושב באמת. מקור הניב בתלמוד (מסכת פסחים קי"ג ע"ב). שם נאמר - "שלושה הקדוש ברוך הוא שונא: המדבר אחד בפה ואחד בלב, והיודע עדות בחברו ואינו מעיד לו, והרואה דבר ערווה בחברו ומעיד בו יחידי".
הסופר העברי החשוב, חיים הזז הרחיב את הניב הזה וכתב באחד מספריו - "אחד בפה ושבעה בלב".

דוגמה לשימוש בניב:
הוא מחלק מחמאות גם למי שלא צריך וגם כאשר הוא חושב אחרת. פיו וליבו אינם שוים, הוא - אחד בפה ואחד בלב.


ניבים, ביטויים וצירופי לשון נוספים:
שבעת מדורי גיהנום
לא דובים ולא יער
קשה כקריעת ים סוף
אחד בפה ואחד בלב
אין תוכו כברו
יצא בשן ועין
חסד של אמת
דבר אל העצים והאבנים
סוגה בשושנים
עבירה גוררת עבירה
נתפרדה החבילה
אורו עיניו
עד חצי המלכות
תפס את החבל בשני ראשים
נכנס יין יצא סוד

ביבליוגרפיה:
כותר: אחד בפה ואחד בלב
שם  הספר: ניבים, ביטויים וצירופי לשון : ספר עזר למורה ולתלמיד להעשרה בשיעורי עברית
מחברים: בנאי, רפי ; עקרוני, אביב
עורכת הספר: שמואלי, אביגיל
תאריך: 2000
הוצאה לאור: הסוכנות היהודית לארץ-ישראל
הערות: 1. עורכת לשונית: אביגיל שמואלי.
הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית