עמוד הבית > מדעי הרוח > שפה ושפות > שפה עברית
הסוכנות היהודית לארץ-ישראל


תקציר
על הביטוי "קשה כקריעת ים סוף".



קשה כקריעת ים סוף
מחברים: רפי בנאי; אביב עקרוני


בניב זה משתמשים כאשר רוצים לתאר פעולה קשה ביותר וכמעט בלתי אפשרית.
בספר שמות (פרק י"ד) מסופר על קריעת ים סוף - הנס שקרה לבני ישראל בים סוף. הים נחלק לשניים, ובני ישראל עברו ביניהם ביבשה בלי לטבוע.
הניב עצמו מופיע בתלמוד (מסכת פסחים קי"ח ע"א).כאשר רצו לתאר שם קשיי פרנסה אמרו - קשים מזונותיו של אדם כקריעת ים סוף.
במקום אחר מופיע הניב בקשר לגברים ונשים - קשה לזווגם (לשדך אותם) כקריעת ים סוף. אחד החכמים חשב, שתאור זה מנוגד לדברים אחרים שאמרו החכמים ולפיהם כבר ארבעים יום לפני שאדם נולד יוצאת בת-קול ומודיעה מי יתחתן עם מי. אולם לדבריו, הניב שלפנינו מתייחס רק לאנשים שרוצים להתחתן בפעם השנייה. באחד המדרשים (בראשית רבא ס"ח) מופיע סיפור יפה, שבו משתמשים בניב: אישה נוכרייה שאלה את אחד החכמים היהודים מה עוד נשאר לקדוש ברוך הוא לעשות בעולם לאחר שסיים את בריאת העולם. החכם אמר לה, שעכשיו ה' עוסק בשידוך בחורים ובחורות. האישה חשבה שזו עבודה קלה מאוד ואמרה, שגם היא יכולה לעשות זאת. החכם ענה לה, שפעולה זו אולי קלה בעיניה, אך בעיני הקדוש ברוך הוא היא קשה כקריעת ים סוף. האישה לא הסכימה לדעתו של החכם היהודי. היא לקחה אלף עבדים ואלף שפחות, העמידה אותם בשורות ושידכה אותם בלילה אחד. היא הייתה בטוחה שהצליחה, אולם למחרת התברר, שזו אינה עבודה קלה. כאשר כל העבדים באו אליה בבוקר היא ראתה, שהם אינם שמחים, אלא פצועים, וברור שהיכו זה את זה. השידוכים לא היו מוצלחים. והאישה הבינה, שהחכם צדק בדבריו ואמרה לו - כל מה שאמרת, יפה אמרת!

דוגמה לשימוש בניב:
לימוד השפה העברית קשה כקריעת ים סוף..


ניבים, ביטויים וצירופי לשון נוספים:
שבעת מדורי גיהנום
לא דובים ולא יער
קשה כקריעת ים סוף
אחד בפה ואחד בלב
אין תוכו כברו
יצא בשן ועין
חסד של אמת
דבר אל העצים והאבנים
סוגה בשושנים
עבירה גוררת עבירה
נתפרדה החבילה
אורו עיניו
עד חצי המלכות
תפס את החבל בשני ראשים
נכנס יין יצא סוד

ביבליוגרפיה:
כותר: קשה כקריעת ים סוף
שם  הספר: ניבים, ביטויים וצירופי לשון : ספר עזר למורה ולתלמיד להעשרה בשיעורי עברית
מחברים: בנאי, רפי ; עקרוני, אביב
עורכת הספר: שמואלי, אביגיל
תאריך: 2000
הוצאה לאור: הסוכנות היהודית לארץ-ישראל
הערות: 1. עורכת לשונית: אביגיל שמואלי.
הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית