עמוד הבית > מדעי הרוח > שפה ושפות > שפה עברית
הסוכנות היהודית לארץ-ישראל


תקציר
על הביטוי "שבעת מדורי גיהנום".



שבעת מדורי גיהנום
מחברים: רפי בנאי; אביב עקרוני


בניב זה משתמשים, כאשר רוצים להגיד, שלאדם, לחברה או לעם יש (או היו) צרות מרובות, כאילו יש בגיהנום שבעה מדורים שונים ובכל אחד מהם צרות או עינויים מסוג אחר.
מקור הניב הוא בתלמוד (מסכת סוטה, י', עמוד ב'). שם מובא הסיפור על דוד ואבשלום (שמואל ב', י"ט, 1-5). המלך דוד התאבל על מות בנו האהוב, אבשלום, ואמר "בני אבשלום בני בני אבשלום, מי יתן מותי אני תחתיך אבשלום בני בני... ויזעק המלך קול גדול: בני אבשלום אבשלום בני בני". דוד הזכיר בפסוקים אלה שמונה פעמים את המילה "בני", וחכמי התלמוד שואלים - מדוע חזר דוד על המילה הזאת פעמים כה רבות? בתשובה לשאלה זו נאמר, כי שבע הפעמים הראשונות מתייחסות לכך שדוד העלה את אבשלום משבעה מדורי גיהנום. אפשרות אחרת - דוד הציל את בנו שבע פעמים מסכנות ומצרות.
גיהנום (למעשה, גי-הנום, גיא בן-הנום או גי-בן-הנום) הוא שמו של עמק ליד ירושלים, שבו היו מקריבים קורבנות אדם.
בספר ויקרא (פרק ט"ז, 10) מסופר כי את השעיר הנושא את החטאים של בני ישראל היו שולחים מגי בן-הינום לעזאזל. מכאן הקשר בין שם המקום גי בן-הינום לגיהינום שהוא ההיפך מגן עדן.
בספר ירמיהו (פרק ז', 31) מופיעה המילה "גיא בן-הנום" ליד המילה "תופת" ("ובנו במות התפת אשר בגיא בן-הנום לשרוף את בניהם ואת בנותיהם באש...") גם כאן, משמעותן של שתי המילים, שהפירוש שלהן הוא מקום שהוא ההפך מגן-עדן.

דוגמה לשימוש בניב:
העולה החדש התאמץ ללמוד עברית. הוא התאמץ למצוא עבודה ולמצוא חברים, אך רק לאחר שעבר שבעה מדורי גיהנום - הצליח.


ניבים, ביטויים וצירופי לשון נוספים:
שבעת מדורי גיהנום
לא דובים ולא יער
קשה כקריעת ים סוף
אחד בפה ואחד בלב
אין תוכו כברו
יצא בשן ועין
חסד של אמת
דבר אל העצים והאבנים
סוגה בשושנים
עבירה גוררת עבירה
נתפרדה החבילה
אורו עיניו
עד חצי המלכות
תפס את החבל בשני ראשים
נכנס יין יצא סוד

ביבליוגרפיה:
כותר: שבעת מדורי גיהנום
שם  הספר: ניבים, ביטויים וצירופי לשון : ספר עזר למורה ולתלמיד להעשרה בשיעורי עברית
מחברים: בנאי, רפי ; עקרוני, אביב
עורכת הספר: שמואלי, אביגיל
תאריך: 2000
הוצאה לאור: הסוכנות היהודית לארץ-ישראל
הערות: 1. עורכת לשונית: אביגיל שמואלי.
הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית