תחום השירותים תופס את החלק הנכבד ביותר בכלכלת לבנון, וכ-73 אחוזים מהכנסות המשק הלבנוני באות ממנו.
לפני שפרצה מלחמת האזרחים השנייה בלבנון, בשנת 1975, לבנון הייתה מרכז חשוב לעסקי התיווך, הבנקאות, המסחר, התיירות ושירותים מסחריים אחרים. בירות עצמה הייתה מרכז עולמי לסחר בזהב ומקום מועדף להפקדת כספים, בעיקר על עשירי המפרץ הפרסי.
המשקל העצום של השירותים המסחריים בכלכלה הלבנונית, ופיתוחם המתקדם, נובעים מן הסיבות האלה:
- כלכלת לבנון שגשגה הודות לחולשתו של השלטון המרכזי במדינה, שהתערבותו בכלכלה הייתה מועטה, ואִפשרה זרימה חופשית של הון רב שקיבלו עשירי המזרח התיכון מרווחי הנפט שלהם לבנקים בלבנון. לבנון כונתה "שוויץ של המזרח התיכון" ובירות זכתה להיות "פריס הקטנה".
- המבנה העדתי המיוחד של המדינה דרש הקמה של משק כלכלי פתוח, אשר מבוסס על יזמה חופשית, פתיחות רבה וסובלנות בין-עדתית (שלא תמיד התקיימה בהצלחה).
- המיקום הגיאוגרפי של לבנון הפך אותה לצומת תחבורה חשוב ביותר בין העולם הערבי ובין מדינות אירופה.
- הפתיחות בתחום המִסים, הסחר בזהב, משחקי המזל, והזנות, הפכו את בירות למרכז השעשועים של המזרח התיכון, ומשכו אליה אילי הון ותיירים רבים מכל רחבי העולם.
באופן כללי, האזרח הלבנוני מקבל שירותים מספקים מטעם ממשלתו יחסית לאלה הניתנים במדינות ערב האחרות. למשל, לכל האוכלוסייה בלבנון, הן האוכלוסייה הכפרית והן האוכלוסייה העירונית, יש גישה למקורות מים ראויים, ול-94 אחוזים מקרב האוכלוסייה כולה יש גישה לשירותים הרפואיים מפותחים יחסית, לבתי-חולים ולתרופות, שחלקן מסובסד על-ידי הממשלה.
מלחמת האזרחים, שהתנהלה בלבנון בין השנים 1975 עד 1989, פגעה פגיעה כלכלית קשה בסוחרים ובנותני שירותים רבים, במיוחד עקב קריסתו של ענף התיירות. בשנים האחרונות ניכרת התאוששות כלכלית בלבנון.
במהלך הלחימה בלבנון בקיץ 2006 נפגעו התשתיות בלבנון בצורה חמורה, ונגרמו נזקים כבדים לבירות ולדרום המדינה. עתה נדרש זמן רב והשקעות כספיות גדולות כדי לשוב ולשקם את התשתיות בלבנון.
