הסדרי נגישות
עמוד הבית > מדעי החברה > גיאוגרפיה > אזורים ומדינות בעולם > המזרח התיכון > לבנון
מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכיתישראל. משרד החינוך. המזכירות הפדגוגית


תקציר
בלבנון חיות קבוצות אתניות ודתיות שונות, וההיסטוריה של לבנון רצופה מתחים וסכסוכים רבים בין הקבוצות הללו.



לבנון – הפסיפס האנושי והשלכותיו
מחבר: נתי רכט


בלבנון חיות כמה קבוצות אתניות ודתיות שונות. לכל אורך ההיסטוריה, לבנון ההררית, השוכנת לחוף ים, משכה אליה קבוצות אוכלוסייה שחשו נרדפות, למצוא להן מקלט על אדמתה.

עדות נוצריות ישבו בלבנון כבר במאה השמינית לספירה, וביניהן היוונים-אורתודוכסים שברחו אליה לאחר שנרדפו בסוריה על-ידי המוסלמים, המרונים שברחו מסוריה, מעיראק ומדרום תורכיה, שם הם נרדפו הן על-ידי נוצרים מפלגים אחרים והן על-ידי מוסלמים, וגם דרוזים ומוסלמים שיעים ברחו אל לבנון והשתקעו בה.

כל עדה התיישבה בחבל גאוגרפי שונה, בהתאם לצרכיה, אבל ההפרדה לא הייתה מוחלטת, ובמקומות רבים חיו בני עדות שונות בקרבה רבה או אף בערבוב מלא. המרונים חיים בעיקר באזור הר הלבנון, מול בירות, הדרוזים התיישבו אף הם בהר הלבנון מדרום לאזור מושבם של המרונים, המוסלמים הסונים התיישבו בעיקר במישור החוף שבצפון לבנון, השיעים מתרכזים ברובם בדרום לבנון ובבקעת הלבנון (הבקעא). הקבוצות האתניות האחרות מרוכזות בעיקר בבירה בירות.

האימפריה העות'מאנית, ששלטה בלבנון במשך מאות שנים, גרמה בפעולותיה בלבנון מתחים בין-עדתיים רבים. לעתים העניקו העות'מאנים סמכויות לנוצרים, וכך יצרו בהם רצון לשלוט בכל לבנון על שלל עדותיה, ולעתים הם העדיפו את הדרוזים. המתח בין העדות גבר והלך, ובשנת 1860 החלו מהומות אלימות ביניהן. ארצות אירופיות שנות לחצו על הדרוזים ועל המרונים המסוכסכים ובשנת 1961 פסקו הקרבות, והוקמה "לבנון הקטנה", שהיה בה רוב נוצרי ומיעוט דרוזי. בשנת 1920, לאחר מלחמת העולם הראשונה, צרפת קיבלה מחבר הלאומים מנדט על האזור, והנוצרים בלבנון ביקשו ממנה להקים בעבורם מדינה נפרדת, ולספח ל"לבנון הקטנה" שטחים נוספים. צרפת נענתה לדרישה, אבל הסיפוח הגדיל משמעותית את לבנון אך צמצם את הרוב שהיה למרונים ב"לבנון הקטנה". בטבלה למטה מוצגת החלוקה העדתית בלבנון לפי תוצאות המפקד היחיד שנערך בלבנון בשנת 1932. כשזכתה לבנון בעצמאות, בשנת 1943, החליט השלטון העצמאי שלה על חלוקה של עמדות המפתח בשלטון על-פי מפתח עדתי/דתי, על בסיס יחסי הכוחות שהתקבלו במפקד שנערך בשנת 1932. לפי המפתח הזה, למשל, נשיא לבנון יהיה בן העדה המרונית, ראש הממשלה – מוסלמי סוני, ויושב ראש הפרלמנט – מוסלמי שיעי. אבל כבר בשנות החמישים והשישים של המאה העשרים אירעו בלבנון תקריות אלימות בין בני העדות השונות, ובשנת 1976 פרצה בלבנון מלחמת אזרחים, שנמשכה עד שנת 1989, וההערכה היא כי במהלכה נספו כ-40,000 לבנונים.

בשנות המלחמה עזבו נוצרים רבים את לבנון. בעקבות זאת, ועקב הריבוי טבעי גדול בקרב האוכלוסייה המוסלמית, איבדו הנוצרים את הרוב בלבנון. מאז 1932 לא נערך בלבנון מפקד אוכלוסין, בעיקר בשל חששם של הנוצרים שיתגלה שהם אינם עוד העדה הגדולה בלבנון. על-פי הערכות שונות, העדה הגדולה בלבנון כיום היא העדה המוסלמית-שיעית, שמונה כ-40 אחוזים מאוכלוסיית לבנון. המוסלמים-השיעים הם גם העדה הענייה ביותר בלבנון, וזו שחשה מקופחת ביותר. הם הקימו את ארגון החיזבאללה, שהוא כיום הארגון הצבאי המשמעותי ביותר בלבנון, והוא נמצא בעימות מתמיד עם ישראל.

ביבליוגרפיה:
כותר: לבנון – הפסיפס האנושי והשלכותיו
מחבר: רכט, נתי
שם  הפרסום מקורי: הלחימה בלבנון קיץ תשס"ו, 2006
תאריך: 2006
בעלי זכויות : מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית; ישראל. משרד החינוך. המזכירות הפדגוגית
הוצאה לאור: מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית; ישראל. משרד החינוך. המזכירות הפדגוגית
הערות: 1. אסופת פריטי מידע בנושא הלחימה בלבנון קיץ תשס"ו, 2006. המידע מופק עבור משרד החינוך על ידי צוות הגיאוגרפיה של מטח.
הערות לפריט זה:

1. ייעוץ מדעי: ד"ר ראובן אהרוני.


הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית