הסדרי נגישות
עמוד הבית > יהדות ועם ישראל > מקרא [תנך] > משפחת האבות > סיפורי אברהםעמוד הבית > יהדות ועם ישראל > מקרא [תנך] > משפחת האבות > סיפורי יצחקעמוד הבית > יהדות ועם ישראל > תרבות ישראל > תורה שבעל פה > מבוא לספרות התלמודית > ספרות האגדה
החברה לחקר המקרא בישראלההסתדרות הציונית העולמית. המחלקה לחינוך ולתרבות בגולה


תקציר
במדרשי חז"ל לסיפור העקדה יש מגמה ברורה לשתף את יצחק בסיפור כמודע לכך שהוא עומד להיעקד, מוכן לעמוד בניסיון ועל כן גם מקבל שכר. דוגמא לכך הוא המדרש שיצחק היה בין 37 שנים בעת העקדה.



עוקד ונעקד- מקרא ומדרש : עוקד ונעקד
מחבר: מאיר גבעתי


ובכן: יצחק זוכה כאן בשני יתרונות: הן באנושיות שבו והן בנכונותו השלימה להיות קרבן עולה כשר לאלוהיו...

ובמדרש אחר מרחיקים חז"ל לכת וקובעים, שבעצם נפלה ההחלטה האלוהית לנסות את אברהם רק לאחר שנוכחו לדעת, שאמנם יהיה יצחק מסוגל לעמוד בנסיון.

ואלה דברי המדרש:
"יצחק וישמעאל היו מדיינים זה עם זה. זה אומר אני חביב ממך שנימלתי לי"ג שנה, וזה אומר אני חביב ממך שנימלתי לח' ימים. א"ל ישמעאל: אני חביב ממך למה שהיה סיפק בידי למחות ולא מחיתי. באותה שעה אמר יצחק הלואי היה נגלה עלי הקב"ה ואומר לי שאחתך אחד מאברי ולא אעכב. מיד והאלהים ניסה את אברהם"3.

יצחק היה איפוא שותף לאברהם לא בדיעבד אלא מלכתחילה.

על סמך כל הנ"ל נראים לנו דברי ראב"ע בקשר לקביעת גילו של יצחק בפרשת העקידה: "ורבותינו ז"ל אמרי שהיה יצחק כאשר נעקד ל"ז שנים, ואם דברי קבלה – נקבל, ומדרך סברא אין זה נכון, שהיה ראוי שתהיה צידקת יצחק גלויה ויהיה שכרו כפול משכר אביו שמסר עצמו מרצונו לשחיטה, ואין בכתוב מאומה על יצחק. והקרוב אל הדעת שהיה קרוב לי"ג שנים והכריחו אביו ועקדו שלא יבעט, והעד, שאביו הסתיר הסוד ממנו ואמר 'אלהים יראה לו השה', כי אילו אמר לו אתה העולה, ייתכן שיברח".

כידוע אין הראב"ע נוטה לקבל דברי דרש, והוא חותר לפשוטו של מקרא. ובעוד רש"י הולך בדרך הדרש ומפרש את הפסוק "וילכו שניהם יחדו" ואעפ"י שהבין יצחק שהוא הולך להישחט וילכו שניהם יחדו בלב שוה", אומר הראב"ע, שיצחק אינו כלל בגדר הנסיון.

בעניין זה טוען גם יצחק הינמן: "יצחק היה לדעתם (של חז"ל) בן ל"ז שנה בלכתו אל הר המוריה. מובן, שאם כן הדבר, היתה זכות העקידה תלויה בו יותר מאשר באביו הזקן, בניגוד לתפיסת התורה"4.

חז"ל אינם מסתפקים רק בשיתוף מלא של הנעקד בנסיון אלא שהם משתפים אותו גם בקבלת השכר. וכך אומר המדרש: "כי ברך אברכך"5 – ברכה לאב, ברכה לבן; 'הרבה ארבה' – רבות לאב, רבות לבן"6. וכן פירש גם רש"י את הפסוק הנ"ל. מכל המקורות הנ"ל, שהם מעט מזעיר מספרות העקידה של חז"ל, אנו יכולים להסיק בוודאות, שעניין שיתופו המלא של יצחק בנסיון העקידה היה חשוב לחז"ל מאד.

מדוע? על זה – בהמשך עיוננו.

הערות:
3.
שם, נ"ה, ד.
4. י. הינמן, דרכי האגדה, עמ' 22.
5. בראשית כ"ב, יז.
6. בראשית רבה נ"ו, יט.

לפריטים אחרים קשורים לנושא:
עוקד ונעקד - מקרא ומדרש : זה לעומת זה
עוקד ונעקד- מקרא ומדרש : עוקד ונעקד
עוקד ונעקד- מקרא ומדרש : ההסבר הספרותי
עוקד ונעקד- מקרא ומדרש : מה סיפור העקדה בא ללמדנו
עוקד ונעקד- מקרא ומדרש : "כי ביצחק יקרא לך זרע"
עוקד ונעקד- מקרא ומדרש : בזכותו של עוקד בלבד
עוקד ונעקד- מקרא ומדרש : גלגולו של מוטיב העקדה בספרות חז"ל
עוקד ונעקד -מקרא ומדרש : בכל דור ודור

ביבליוגרפיה:
כותר: עוקד ונעקד- מקרא ומדרש : עוקד ונעקד
מחבר: גבעתי, מאיר
שם  הספר: ספר משה גוטנטג : מחקרים במקרא ובמחשבת ישראל
תאריך: 1986
הוצאה לאור: החברה לחקר המקרא בישראל; החברה היהודית העולמית לתנ"ך; ההסתדרות הציונית העולמית. המחלקה לחינוך ולתרבות בגולה
הערות: 1. למרות מאמצים רבים מצדינו, לא הצלחנו לאתר את בעלי הזכויות. במידה ויאותרו, נפנה אליהם לקבל הרשאתם.
הערות לפריט זה:

 


הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית