עמוד הבית > מדעי הרוח > שפה ושפות
מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


תקציר
על הלשון הדבוּרה והלשון הכתובה - מי קדמה למי, ומה ההבדלים ביניהן?



לשון דבוּרה - לשון כתובה
מחברת: שרה ליפקין



 

ג.1 שתי פנים ללשון אחת


הלשון היא מערכת של סימנים מוסכמים, המשמשת לצורך תקשורת והבעה. זו מערכת אחת, ויש לה שני צדדים: הדיבור והכתב.

הדיבור והכתב הם שתי פנים של אותה הלשון, שתי צורות ביטוי, שני סוגים של פעולה, שתי דרכי שימוש בלשון אחת. בחיי היום-יום אנו משתמשים בלשון בשני האופנים: הן בדיבור, הן בכתב.

כשאנו משוחחים בטלפון, מאזינים לחדשות, מספרים סיפור או מתווכחים עם מישהו - אנו משתמשים בלשון הדיבור; ואילו כשאנו קוראים שלט, כותבים במחברת, מעיינים בספר או מדפיסים במחשב - אנו משתמשים בלשון הכתב.

בלימוד הלשון נהוג לכנות את לשון הדיבור - הלשון הדבוּרה, ואת לשון הכתב - הלשון הכתובה.



 

ג.2 מה קדם לְמה?


בני האדם החלו להשתמש בלשון לפני עשרות אלפי שנה, ויש חוקרים הטוענים שהלשון האנושית התפתחה עוד לפני 150,000 שנה. הלשון הדבורה קדומה מאוד. לעומתה, הלשון הכתובה "צעירה" ממנה בהרבה. הכתב נוצר לפני כ- 5,000 שנה "בלבד". כך מגלים לנו סימני הכתב הראשונים, שנשתמרו בכתובות עתיקות.

מאחר שלפני 5,000 שנה עדיין לא היו קלטות ורשמקולים ("טייפים"), היה צורך למצוא דרך כלשהי, שבאמצעותה אפשר לשמר או להעביר את הדברים שרוצים לומר. אנשים החלו לצייר ציורים, סמלים, לחרוט סימנים מוסכמים, וכך נוצר בהדרגה הכתב.

כאשר רצה מלך "לדבר" עם מלך אחר של ארץ רחוקה, ולמסור לו דברים סודיים ביותר, הוא שלח לו את דבריו באיגרת חתומה, על גבי קלף או על גבי חרס.

כאשר רצה מלך להקים לעצמו מצבת ניצחון, שתוכל "לדבר" גם אל הדורות הבאים, הוא הנציח את תיאור ניצחונו בכתובות אבן מפוארות ומעוטרות.

כאשר ערכו סוחרים הסכם מסחרי, שכלל הרבה מאוד פרטים והחלטות, הם נהגו לרשום את כל החלטותיהם על גבי קלף, כיוון שבהסכם בעל-פה היו עלולים לשכוח פרטים (או שכל אחד היה עלול לזכור אותם קצת אחרת), אך בעזרת הכתב יכלו להעביר מידע רב - ובצורה אחידה, ולכן אמינה יותר.
הכתב נוצר כתחליף לדיבור, במקום שהדיבור היה בלתי אפשרי, קשה או פחות יעיל.

הכתב הוא תרגום של הדיבור לסימני כתב: את ההגיים (הצלילים) מתרגמים לאותיות ולסימני ניקוד, ואת ההפסקות וטון הדיבור - לסימני פיסוק.

הלשון הדבוּרה קודמת ללשון הכתובה גם בהתפתחותו של כל אדם ואדם בפרט, ולא רק בהתפתחות האנושות בכלל. כאמור, תינוק לומד לדבר בגיל רך, וכל תינוק לומד זאת באופן טבעי. ואולם, לכתוב ולקרוא הילד לומד רק בגיל מאוחר יותר, בדרך כלל במסגרת בית הספר. לא כל הילדים לומדים לכתוב ולקרוא - כי לכך נדרשת הדרכה של מורים או של הורים היודעים מלאכה זו, ולא כל הילדים בעולם זוכים לכך.



 

ג.3 ההבדלים בין לשון דבוּרה ללשון כתובה


העובדה שהלשון הדבורה קדומה מאוד, ואילו הלשון הכתובה צעירה מאוד - איננה ההבדל היחיד ביניהן. מלבד גילן של "שתי הלשונות", יש ביניהן עוד הבדלים רבים, למרות העובדה ששתיהן ביטויים שונים של לשון אחת.

בעמודים הבאים טבלה ובה שלושה טורים: טור שאלות הרומזות על ההבדלים שבין הלשון הדבורה ללשון הכתובה, טור המאפיינים של הלשון הדבורה, וטור המאפיינים של הלשון הכתובה. קפלו את הדף, כך שתראו רק את טור השאלות הרומזות, ונסו לנחש בעזרת השאלות מה כתוב בטורים האחרים. כך תוכלו לגלות בכוחות עצמכם כמה מן ההבדלים שבין הלשון הדבורה ללשון הכתובה. לאחר מכן בדקו את תשובותיכם.














שאלות רומזות לשון דבורה לשון כתובה
באילו סימנים הלשון משתמשת? משתמשת בסימנים קוליים: קולות, צלילים, טון, עצמת קול. משתמשת בסימנים חזותיים, שהם סימני הכתב: אותיות, סימני ניקוד, סימני פיסוק.
באילו כלים מפיקים אותה? מופקת על-ידי כלי הדיבור (הפה וחלקיו השונים: שפתיים, שיניים, לשון וכדומה), וכן על-ידי הריאות והאף. מופקת בעזרת כלי כתיבה (עט, עיפרון וכדומה) על גבי נייר. לפעמים היא מופקת על-ידי מכשירים, כגון: מכונת כתיבה, מדפסת מחשב, מכונת דפוס.
אילו חושים קולטים אותה? נקלטת על-ידי חוש השמיעה. אנו שומעים את קולות הדיבור בעזרת האוזניים. נקלטת על-ידי חוש הראייה. אנו קוראים את סימני הכתב בעזרת העיניים.
היכן נתקלים בה בחיי היום-יום? בשיחות עם אנשים, בהרצאות, בתכניות רדיו, בשיחות טלפון, בקלטות, בתיאטרון, בסרטי קולנוע ובסרטי טלוויזיה. בספרים, במחברות, בפתקים, בעיתונים, במכתבים, בשלטי רחוב, בצַג המחשב, במסמכים, בכתוביות סרטים.
איזו לשון נשארת קבועה, ואיזו חולפת? איזו לשון נשארת קבועה, ואיזו חולפת? נשארת קבועה על גבי הנייר. הכתב מנציח את הדיבור. זו גם הסיבה שיש עדויות לכתב מלפני 5,000 שנה, ואילו לדיבור של תקופה זו - אין.
לאילו צרכים משתמשים בה? לתקשורת יומיומית ומידית – במשפחה, בבית הספר, בחברה. לדוגמה, אם מישהו נמצא לידינו או בקרבת טלפון – נפנה אליו בעל-פה כדי לשאול "מה נשמע?", ולא נכתוב לו פתק לשם כך. צרכים נוספים: רדיו, טלוויזיה, הצגות, סרטים, קלטות. לתקשורת פחות מידית.למשל, אם מישהו רחוק מאתנו, נשלח לו מכתב או הודעה כתובה קבועה ונשארת – היא מתאימה לתיעוד חוזים והסכמים, וגם ללימוד ולשינון.
איזו לשון נקלטת מיד? הקליטה מידית. השומע קולט את הדברים, ברגע שהם נאמרים. גם התגובה של השומע יכולה להיות מידית. הקליטה בדרך כלל אינה מידית. יש פער בין זמן הכתיבה של המכתב, העיתון או הספר, לזמן שהקורא קולט את הדברים. דם התגובה של הקורא אינה בהכרח מידית.
מאיזו לשון מקפידים יותר על הסגנון? חופשית ופחות מחייבת.בדיבור אנו מקצרים מלים, מבליעים חלקים של המלה, "מדביקים" מלים (יֵשְׁ'ךָ – יש לך, אַנְ'צְכָה – אני צריכה), לא מקפידים על סדר המלים במשפט, חוזרים על דברים שנאמרו, מרבים בסלנג ובמלות כמו: אֶה… אָהּ! יוֹ! ואפילו מרשים לעצמנו לשגות פה ושם, כיוון שהדיבור נעלם מיד. מחייבת יותר (כי הכתוב אינו נעלם) ולכן אנו מקפידים יותר. אנו חוזרים ומתקנים את מבנה המשפט ואת הכתיב, ומשתדלים להימנע מחזרות ומשגיאות. משתדלים לכתוב מלים "יפות" יותר. איננו כותבים בדיוק מה שאנו שומעים (אֶה, יוֹ, יֵשְׁ'ךָ, בֵּצֵפֶר וכו').





 

סיכום ביניים


הלשון הדבורה היא לשון הדיבור, והלשון הכתובה היא לשון הכתב. הכתב נוצר כתחליף לדיבור, במקום שהתקשורת על-ידי הדיבור הייתה בלתי יעילה, כרוכה בקשיים או אף בלתי אפשרית.

אף על פי שהלשון הדבורה והלשון הכתובה הן שני ביטויים של לשון אחת, הן שונות מבחינות רבות: דרך ההפקה שלהן, החושים הקולטים אותן, מערכת הסימנים שלהן, השימושים שלהן בחיי היום-יום, ובולט גם השוני בתכונות כגון: הישרדות ועמידות לאורך זמן, מידיות הקליטה שלהן, וההקפדה על הסגנון.




עוד בנושא:
הלשון בחיינו
הלשון - מערכת סימנים וכללים
לשון דבורה - לשון כתובה
ההגיים בעברית
העיצורים
התנועות

ביבליוגרפיה:
כותר: לשון דבוּרה - לשון כתובה
שם  הספר: עיין ערך לשון : תורת ההגה א
מחברת: ליפקין, שרה
תאריך: 1994
הוצאה לאור: מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית
הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית