עמוד הבית > מדעי הרוח > שפה ושפות > שפה עבריתעמוד הבית > מדעי הרוח > שפה ושפות > בלשנות
מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


תקציר
על קבוצת ההגיים הנקראת "תנועות", על תנועות הקיימות בעברית ועל אופן הגייתן.



התנועות
מחברת: שרה ליפקין



 

ג.1 התנועות ותנועת האוויר


ההגיים בלשון נחלקים לעיצורים ולתנועות. כזכור, העיצורים הם הגיים, שכאשר הוגים אותם זרם האוויר נעצר. לעומתם, התנועות הן הגיים שבזמן הגייתם האוויר נע בחופשיות ואינו נתקל במחסומים. המונח "תנועה" קשור לתנועת האוויר בכלי הדיבור.

התנועות במלה עוזרות להגות את העיצורים בקלות רבה יותר.
בטאו, למשל, בקול: הְלְכְת לְבְת סְפְר. עכשיו בטאו: הָלַכְתִּי לְבֵית סֵפֶר.
ודאי הבחנתם שנוח יותר לבטא עיצורים כשיש אחריהם תנועה. התנועה יוצרת רווח בין העיצורים, ומאפשרת לזרם האוויר לצאת החוצה. זו בעצם הסיבה לכך שבכל מלה משולבות תנועות בין העיצורים.

הסבו קצר למי שלא מכיר: את השיר "שניים סינים" שרים תחילה בצורה הרגילה. לאחר מכן מישהו מכריז על תנועה, למשל א - ואז שרים את כל השיר רק בתנועה זו, וכך הלאה - עד שנגמרות כל התנועות.



 

ג.2 "שניים סינים"


מכירים את השיר "שניים סינים עם כינור גדול"?
הסבר קצר למי שלא מכיר: את השיר "שניים סינים" שרים תחילה בצורה הרגילה. לאחר מכן מישהו מכריז על תנועה, למשל אָ – ואז שרים את כל השיר רק בתנועה זו, וכך הלאה – עד שנגמרות כל התנועות.

אז כולם ביחד:
שְׁנַיִים סינים עם כִּינוֹר גדול
עמדו בצד הכּבישׁ וּפטפְּטו בקול גדול
בא שׁוטֵר גֵירשׁ אוֹתם וזה הכּוֹל
שְׁנַיִים סינים עם כִּינוֹר גדול.

אָ
שַׁנַם סַנַם עַם כַּנַר גַדַל
עַמדָה בְּצַד הַכְּבַשׁ וַפַּטְפַּטָה בַּקַל גַדַל
בָּא שַׁטַר גַרַשׁ אַתָם וַזָה הַכַּל
שַׁנַם סַנַם עַם כַּנַר גַדַל.

אֶ
שֶׁנֶם סֶנֶם עֶם כֶּנֶר גֶדֶל
עֶמְדֶה בֶּצֶד הכְּבֶשׁ וֶפֶּטְפֶּטֶה בֶּקֶל גֶדֶל...

אִי
שִׁינִים סִינִים עִם כִּינִיר גִידִיל...

אוֹ
שׁוֹנוֹם סוֹנוֹם עוֹם כוֹנוֹר גוֹדוֹל...

אוּ
שׁוּנוּם סוּנוּם עוּם כוּנוּר גוּדוּל...


אז מה היה לנו בשיר?
שניים סינים, כינור אחד וחמש תנועות: אָ, אֶ, אִי, אוֹ, אוּ.
האם אתם יכולים לחשוב על תנועות נוספות שקיימות בעברית?



 

ג.3 חמש תנועות


נשפה העברית יש חמש תנועות בלבד: אָ, אֶ, אִ, אוֹ, אוּ.
כדי לדייק נהוג לסמן אותן באותיות לועזיות:

תנועת a - (תנועת אָ), כמו במלים: צַלַּחַת, מָרָק.
תנועת e - (תנועת אֶ), כמו במלים: פֶּרֶק, כֵּן.
תנועת i - (תנועת אִי), כמו במלים: סִינִים, אִם.
תנועת o - (תנועת אוֹ), כמו במלים: חוֹלוֹן, קֹר.
תנועת u - (תנועת אוּ), כמו במלים: קוּמוּ, בֻּלְבּוּל.

בעזרת המשפט הראשון בסעיף זה נדגים את התנועות השונות הקיימות בעברית.
כל תנועה במשפט מצוינת באות לועזית:




aaa i ia e ea o u a i
בַּשָּׂפָה הָעִבְרִית יֵשׁ חָמֵשׁ תְּנוּעוֹת בִּלְבַד.




 

ג.4 הגיית התנועות


המשותף לכל התנועות הוא שבעת הגייתן, האוויר היוצא מן הריאות, זורם מן הפה החוצה ללא עצירה. ההבדל בהגיית התנועות השונות נוצר על-ידי שינוי במצבו של אחד משני איברים:
מצב הלשון בתוך הפה או מצב השפתיים - או של שניהם גם יחד.
"תפתח את הפה, בבקשה, ותגיד אה..."
כך פונה אליכם הרופא, בבואו לבדוק את הגרון שלכם. יודעים למה? כשאתם הוגים תנועת a, הלשון יורדת למקום הכי נמוך בפה ונמשכת לאחור לתוך הפה. כך אפשר בקלות לראות אם יש דלקת בגרון.

מצב הלשון בתוך הפה משפיע על אופי התנועה. הלשון יכולה להיות גבוהה יותר בפה או נמוכה יותר. בתנועת a, למשל, הלשון נמוכה, ואילו בתנועה i הלשון נמצאת בגובה הרב ביותר שלה בתוך הפה.

גם מצב השפתיים משפיע על התנועה. אנו מעגלים ומכווצים את השפתיים או פותחים אותן לצדדים, בהתאם לתנועה שאנו רוצים להשמיע. אם תבטאו את השם "אוּרִי" באטיות ובצורה מוגזמת - קודם אוּ ואחר כך רִי - תרגישו את ההבדלים במצב השפתיים.

עכשיו בטאו את חמש התנועות בעברית, והרגישו כיצד בשתי תנועות השפתיים מתכווצות בצורת מעגל. באילו תנועות?



 

סיכום ביניים


בשפה העברית יש חמש תנועות בלבד: a, e, i, o, u.
הגורמים המשפיעים על צליל התנועה:
מצב הלשון בפה (נמוכה או גבוהה)
מצב השפתיים (מעוגלות או פשוקות).



 

סיכום כללי - על ההגיים בעברית, העיצורים והתנועות


תורת ההגה חוקרת את הסימנים הצליליים הקטנים ביותר של הלשון - ההגיים.
ההגיים נחלקים לשני סוגים עיקריים: עיצורים ותנועות.
העיצורים הם הגיים, כמו למשל: ז, ק, ל, ש, מ. אף התנועות הן הגיים, כמו למשל: a, i, o.
העיצורים נהגים על ידי עצירת האוויר באמצעות כלי הדיבור השונים - השפתיים, הלוע, האף וכדומה, ואילו בהגיית התנועות זורם האוויר החוצה בתנועה חופשית.
בכתב העברי העיצורים מסומנים על-ידי אותיות, והתנועות על-ידי סימני ניקוד.




עוד בנושא:
הלשון בחיינו
הלשון - מערכת סימנים וכללים
לשון דבורה - לשון כתובה
ההגיים בעברית
העיצורים
התנועות

ביבליוגרפיה:
כותר: התנועות
שם  הספר: עיין ערך לשון : תורת ההגה א
מחברת: ליפקין, שרה
תאריך: 1994
הוצאה לאור: מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית
הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית