הסדרי נגישות
עמוד הבית > יהדות ועם ישראל > מקרא [תנך] > נבואה
החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה


תקציר
פתיחה לשורה של שאלות בהן מטפל המחבר בקטעי המאמר: בחינת מהות הנבואה - האם הנבואה במהותה היא בעצם הגדת עתידות? האם עיקר הפעילות הנבואית היא התוכחה?



לבעיות הנבואה בישראל, תולדותיה ואופייה : חלק א
מחבר: יצחק אריה זליגמן


תולדות הנבואה הישראלית ואופייה מהווים שדה מחקר, בו כבר דשו רבים, ורבות מאוד הן הבעיות בשטח זה העומדות על הפרק כיום. לפיכך, מי שניגש לתרום תרומה לעניינים אלה במסגרת של מאמר קצר יכול לטפל רק בחלק קטן של סבך השאלות והדעות.
כוונתנו להתרכז הפעם בשתי בעיות – אם כי אין בדעתנו לפתח אותן באופן שיטתי ובזו אחר זו – שהן אמנם מן המפורסמות; אך דווקא כיום אינן עומדות אולי ברומו של עולם המחקר. ראשונה במעלה היא בשבילנו הבעיה על עצם מהותה של הנבואה הקלאסית. אין להכחיש שמידת מה של דו-ערכיות שוררת בדמויותיהם של נביאי הספר. הם מופיעים לפנינו לא כמנחשי עתידות כי אם כמוכיחים, תפקידם אינו להסיר את המסווה ממה שעתיד להתרחש, אלא להחזיר את עמם למוטב. בדבריו של קויפמן: הנביא אינו מנטיקן (מגיד עתידות) - אלא מוכיח, ותעודתו להשיב מעוון כדי שאיומיו לא יתקיימו. (גדולה תשובה שהיא קורעת נבואה). קשה הוא לקרוא משפטים אלו מבלי להתרשם מהם; וכאן עולה לפנינו דמותו של יונה בן אמיתי, ושומעים אנו את דברי תחנוניו של עמוס, הקשה שבנביאים: 'דרשו טוב ואל רע למען תחיו… אולי יחנן ה' אלהי צבאות שארית יוסף'. ובכל זאת – בצדק כתבו כי בה בשעה שאנחנו מוציאים את הנביא מחזקת מנבא, דהיינו מגיד עתידות, פוסק הוא מלהיות נביא והופך להיות סתם מטיף מוסר. יתר על כן – עובדה היא שבתוך ספרי הנביאים נשתלבו גם נבואות הגויים, שבהן גובר היסוד המנטי (ניבוי עתידות), בעוד שהיסוד המוסרי חסר כמעט כל עיקר. והשאלה העומדת בפנינו היא: עד כמה יהיה ביכולתנו לעמוד על היחס שיש בין היסודות השונים האלה ולעקוב אחרי מקום מוצאם.
קרובה במקצת לשאלה זו ובכל זאת שונה ממנה, עד שהיא ראויה לניסוח נפרד, היא הבעיה דלקמן: בספרי הנבואה הקלאסית – יהא מותר לקבעם מעמוס ועד יחזקאל בכלל – נתקלים אנו בנבואות פורענות ובנבואות ישועה, שלא עמוס יצרן בריאה יש מאין; שכן לרגל קריאת נבואותיו ונבואות יתר הנביאים מתברר שהן מהוות המשך למסורת נבואית על גורלו ועתידו של ישראל, שהיא קדומה לעמוס בהרבה.
וכאן נשאלת שאלה כפולה:
א. מה היה טיבן של נבואות קדומות אלו, שלא נשתמרו ושנעלמו עקבותיהן כמעט כליל?
ב. מה היה מקומן בחייו הציבוריים של ישראל?
רק אגב אורחא ניגע במאמרנו זה באותן בעיות התופסות מקום בראש דווקא במחקרים האחרונים במקצוע זה, כגון אם מחוץ לישראל נמצאו תופעות דומות לנבואה הישראלית, עד כמה השפיעו עליה תופעות מקבילות כאלה, מה היה יחסם הראשוני של הנביאים אל הפולחן וכו'.



לקריאת פריטי המאמר:
לבעיות הנבואה בישראל, תולדותיה ואופייה : חלק א
לבעיות הנבואה בישראל, תולדותיה ואופייה : חלק ב
לבעיות הנבואה בישראל, תולדותיה ואופייה : חלק ג
לבעיות הנבואה בישראל, תולדותיה ואופייה : חלק ד
לבעיות הנבואה בישראל, תולדותיה ואופייה : חלק ה

ביבליוגרפיה:
כותר: לבעיות הנבואה בישראל, תולדותיה ואופייה : חלק א
שם  הספר: ארץ ישראל : מחקרים בידיעת הארץ ועתיקותיה. כרך ג' ספר קאסוטו
מחבר: זליגמן, יצחק אריה
תאריך: 1954
הוצאה לאור: החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה
הערות: 1. מתוך סידרה: ארץ ישראל: מחקרים בידיעת הארץ ועתיקותיה.
הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית