חוקי היסוד החדשים ויחסי דת ומדינה

מילות המפתח: דת ומדינה, חוקי יסוד
המאמר דן בחוקי היסוד החדשים ובהשפעתם על הסטאטוס קוו בנושאי דת ומדינה בישראל. במאמר מוצגות עמדותיהם של חברי כנסת דתיים וחילוניים לגבי החוקים ועמדתו של ביהמ"ש העליון במחלוקות בנושאי דת ומדינה, לאור החקיקה החדשה. /למידע מלא...

בתי הדין הרבניים - מעמדם וסמכויותיהם

מילות המפתח: דת ומדינה, בתי דין דתיים
המאמר דן במעמדם וסמכויותיהם של בתי הדין הרבניים בישראל. במאמר מוצג הויכוח הקיים בישראל בנוגע לחוק בתי דין רבניים, בין הדתיים התומכים בחוק לבין החילוניים ונציגי הרפורמים והקונסרבטיבים, המתנגדים לו. /למידע מלא...

סוגיית העבודה בשבת

מילות המפתח: שבת, דת ומדינה, משפט, דיני עבודה
המאמר דן בויכוח בין דתיים וחילוניים בישראל  סביב קבלתו של חוק שעות עבודה ומנוחה. החילוניים ראו בחוק ביטוי לכפייה דתית ואילו הדתיים ראו בו חוק סוציאלי שאין בו לבין מצוות השבת כמעט ולא כלום. /למידע מלא...

שאלת "מיהו יהודי" בחוק השבות

מילות המפתח: חוק השבות, דת ומדינה, מיהו יהודי
מאמר זה מתאר את שאלת "מיהו יהודי" בחוק השבות ואת הויכוח סביב סוגייה זו כפי שבא לידי ביטוי בממשלה, במשפט ובחקיקה. ויכוח אשר הסתיים בתיקון שהכניסה הכנסת לחוק השבות, בשנת 1970.  /למידע מלא...

הרצל והאורתודקסיה

מילות המפתח: הרצל, בנימין זאב, ציונות, דת ומדינה, יהדות אורתודוקסית
במאמר תיאור עמדתו של הרצל ביחס למקומה של הדת במדינה היהודית העתידה ונסיונותיו להשיג את תמיכתה של המנהיגות הרבנית במערב אירופה ובמזרחה. המסקנה של פרופ' שלמון היא כי לאחר הקונגרס הציוני השני פחתה התעניינותו של הרצל באורתודוקסיה ולמעשה הוא ויתר על תמיכתה בהסתדרות הציונית.  /למידע מלא...

פתיחת עסקים בימי מנוחה

מילות המפתח: שבת, זכויות הפרט, דת ומדינה
פסק הדין של השופטת פרוקצ'יה התמודד עם האיסור שהטילו רשויות מקומית לפתוח בתי עסק בשבת. חוק ההסמכה מתיר לרשויות המקומיות לאסור פתיחה של בתי עסק בשבת או לאפשר את פתיחתם. /למידע מלא...

המאבק בין הדת והמדינה בארה''ב

מילות המפתח: דת ומדינה, חופש הדת, מערכת החינוך
על המאבק בין הדת למדינה במערכת החינוך בארה"ב. /למידע מלא...

על הקשר בין דת לדמוקרטיה

מילות המפתח: דמוקרטיה, זהות ישראלית, דת ומדינה
כותב המאמר טוען כי קיים מתח מובנה בין דת, כל דת, לבין משטר דמוקרטי. בהקשר לישראל הוא מבקש לשלול את הגדרתה כמדינה יהודית ודמוקרטית במובן הדתי של היהדות. לגבי הגדרתה של ישראל כמדינה יהודית במובן הלאומי, סבור הכותב כי מדינה דמוקרטית אינה יכולה לנקוט בעמדה של העדפה כלפי קבוצת לאום אחת, ועדיין להישאר דמוקרטיה. לדעת הכותב, כדי להיות מוגדרת בעתיד כדמוקרטיה וכמדינת כל אזרחיה, צריכה מדינת ישראל להכיר בשני קולקטיבים לאומיים –אחד יהודי-ישראלי והשני ערבי-פלסטיני. /למידע מלא...