עמוד הבית > מדעי החברה > אזרחות ומדע המדינה > מדינה וחברהעמוד הבית > ישראל (חדש) > אוכלוסייה וחברהעמוד הבית > מדעי החברה > אזרחות ומדע המדינה > ישראל מדינת העם היהודי
גשר מפעלים חינוכיים


תקציר
על גיור סוציולוגי שפירושו הצטרפות חברתית לחברה היהודית, תוך ניתוק מוחלט מדרך ההצטרפות לעם היהודי אשר גובשה ועוצבה במסורת היהודית לדורותיה, דהיינו בגיור דתי.



גיור סוציולוגי
מחברת: ד"ר דורית למברגר


גיור סוציולוגי פירושו הצטרפות חברתית לחברה היהודית, תוך ניתוק מוחלט מדרך ההצטרפות לעם היהודי אשר גובשה ועוצבה במסורת היהודית לדורותיה, דהיינו בגיור דתי.

הצטרפות חברתית זו פירושה: אימוץ דפוסי התנהגות, תרבות וזהות של החברה הישראלית, כולל לעתים דפוסי התנהגות מסורתיים הנהוגים בקרב החברה היהודית שאינה דתית, כמו: לצום ביום כיפור, אימוץ לוח השנה והחגים היהודיים וכו'.

לאחר שהוקמה המדינה עלתה הצעה לפיה הגדרת יהודי אינה עוד הגדרתה של הדת היהודית אלא הגדרה חברתית. בג"ץ קיבל בסוף שנות השישים (במסגרת פרשת שליט) את ההגדרה הסוציולוגית ללא צורך בטקס גיור. בתגובה, הכנסת תיקנה בשנת 1970 את חוק השבות באופן הקובע את ההגדרה ההלכתית לפיה יהודי הוא מי שנולד לאם יהודיה או שנתגייר (השאלה נשארה בכל זאת פתוחה מכיוון שעדיין לא ברור מי הוא גֵר. מוסכם כי חובה לעבור טקס גיור אך השאלה היא באיזה הליך ומה מעמדם של טקסי הגיור שעורכים הזרמים הלא אורתודוקסיים שביהדות, כמו הרפורמים והקונסרבטיבים).

השיקול בעד הכרה בגיור סוציולוגי מבוסס על כך שרוב היהודים בישראל כיום אינם דתיים ועל כן אין עוד מקום לגיור על פי פרמטרים דתיים.

השיקול נגד הכרה בגיור סוציולוגי הוא כי הכרה בדרך גיור שאיננה מוסכמת על כלל הציבור היהודי תגרור פילוג של העם היהודי. וכך, בו בזמן, היהודים יקבלו מצטרפים חדשים, אבל הם יתפצלו מהיהודים הקיימים. בנוסף עולה טענה כי גיור סוציולוגי לוקה בטשטוש מושגים בין אזרחות ישראלית לבין יהדות שכן המתגיירים הסוציולוגים מתערים למעשה בחברה הישראלית בכללה ומנגד אינם מביעים כוונת הזדהות עם יהדות התפוצות.

המושג התבסס בעקבות תהליכי ההתערות של מאות אלפי עולים מחבר המדינות (בריה"מ לשעבר) בחברה היהודית בישראל (בשנת 2006 היו 300 אלף עולים כאלה בישראל). זהו גיור מכיוון שהוא מתאר הצטרפות בפועל לעם היהודי בישראל. והוא סוציולוגי, כי מדובר בתהליך שאין בו שום מרכיב של גיור דתי כלשהו. הגיור הסוציולוגי הופך את העולים האלה ל"יהודים לא-יהודים": הם אינם יהודים מבחינה הלכתית, אבל הם יהודים בתחושותיהם, בהזדהותם העצמית, ובעיקר בדפוסי התנהגותם הדומים לרוב היהודי שחי בישראל (כולל דפוסים מסורתיים שהיו זרים להם לחלוטין). התהליך בולט ביותר אצל הצעירים שכבר נולדו בארץ לתוך זהות יהודית ישראלית קיימת. ה"גיור" קורה (בעיקר במשפחות מעורבות, אך גם באחרות) כתוצאה מעצם החיים בארץ, הדיבור בעברית, הלימודים במערכת החינוך הישראלית, השירות בצה"ל, קיום מחזור השנה לפי הלוח העברי, ואף בקיום טקסים וחגים יהודיים שמקובלים בחברה היהודית-ישראלית - בקולקטיב הישראלי. "גיור" זה, גם אם מקובל בפועל על חלק מהחברה החילונית, איננו מוכר כיום על ידי רשויות החוק ובוודאי לא על ידי הממסד הרבני.

(* המלצה ביבליוגרפית: אשר כהן, "יהודים לא-יהודים", בהוצאת מכון שלום הרטמן).

ביבליוגרפיה:
כותר: גיור סוציולוגי
מחברת: למברגר, דורית (ד"ר)
שם  האתר: אזרחות לבגרות: מדינה יהודית ודמוקרטית במבחן המציאות
בעלי זכויות : גשר מפעלים חינוכיים
הוצאה לאור: גשר מפעלים חינוכיים
הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית