ציורים ותמונות בבית הקברות - היבטים הלכתיים

מילות המפתח: הלכה, מצבות קבורה, יהדות ואמנויות, בתי קברות
"לא תעשה לך פסל וכל תמונה..." המאמר סוקר את הממצאים הארכיאולוגיים לגבי שימוש בפיסול ובציור בבתי קברות לאורך הדורות, ודן בהתייחסות של ההלכה לסוגיה זו. /למידע מלא...

דת ומדינה - תפקידה של הלכה

מילות המפתח: הלכה, דת ומדינה
שאלות של דת ומדינה אינן זוכות לתגובה הלכתית. נייר העמדה מציע ארבע אסטרטגיות אפשריות להתחדשות הלכתית, כדי לתת מענה רלוונטי ועדכני לסוגיות המאיימות לערער את יציבותה של החברה הישראלית. /למידע מלא...

"קשה כקריעת ים סוף" או: מה למוסד הנישואין ולקריעת ים סוף?

מילות המפתח: נישואין, ניבים בעברית, חז"ל
הביטוי "קשה כקריעת ים סוף" נאמר אצל חז"ל לגבי הנישואין, צרכיו של אדם ופרנסתו. המאמר דן במשמעותו של הביטוי ובתפיסה הדתית המתבטאת במאמרי חז"ל אלו. /למידע מלא...

דת וחיי רוח ביישוב היהודי - עולמם של חז"ל : אמונות ודעות

מילות המפתח: חז"ל
על אמונותיהם ודעותיהם של חז"ל, המאופיינים בחירות המחשבה והבעת הדעות. /למידע מלא...

מילות המפתח: הלכה, מחלוקת
ניתוח סיפור מהמשנה (עדויות פ"ה משניות ו-ז) המספר על עקביא בן מהללאל ועל מחלוקת בינו ובין חכמים. הסיפור עוסק בשאלה העקרונית של קביעת ההלכה בשעה שיש מחלוקות אודות מסירת ההלכות (שמועות) עצמן. מהסיפור עולה כי גם במקרה זה הכלל הוא "אחרי רבים להטות", ההלכה נקבעת לפי הרב המספרי של המחזיקים במסורת מסוימת. /למידע מלא...

מסורת מול חידוש : הקדמה

מילות המפתח: מסורת יהודית, תורה שבעל פה, חז"ל, מחלוקת
המאמר בוחן מהו מקור הסמכות של ההגות היהודית בהלכה ובאגדה, מהו היחס בעניין זה בין קבלת דברים במסורת לבין חידוש ויצירה.  /למידע מלא...

מובטח אני בזה שמורה הוראה בישראל (פסחים ג עב) לדמותו של רבי יוחנן ביחסו לתלמידיו

מילות המפתח: חינוך, הוראה, חז"ל, תלמידים
המאמר מנתח מספר סיפורים שעוסקים במערכת היחסים שבין ר' יוחנן לתלמידיו. המאמר מגיע למסקנה כי בצד גדולתו של ר' יוחנן, גדולה העולה הן מהמסורות שנמסרו בשמו והן מהמסורות עליו, היו לו גם חולשות אנוש, ואף הללו זכו להתבוננות ולעיצוב ספרותי רגיש ומעמיק. /למידע מלא...

יחס התלמוד הירושלמי והתלמוד הבבלי לסטיית שופט מן הדין

מילות המפתח: הלכה, משפט עברי
בספרות חז"ל מצויים מקרים לא מעטים, שבהם סטו חכמי ההלכה משורת הדין. המחבר ממיין את סוגי סטייה אלו לכמה עיקריים: שיקולים חוץ-משפטיים; כללים המתירים סטייה מן הדין ופסיקה בניגוד לפרקטיקה ההלכתית. כמו כן, טוען המחבר שיש הבדל בין יחסו של התלמוד הירושלמי לתלמוד הבבלי ביחסם לסטיות אלו. בעוד בתלמוד הבבלי סטיות אלו מתקבלות בהבנה, הרי שהתלמוד הירושלמי סבלני פחות לתופעה זו. המחבר מציע כי המתחים הפנים-יהודיים בא"י (כמו הכתות בימי הבית, והנצרות הקדומה) לעומת הלכידות הפנימית היחסית של יהדות בבל גרמו לכך. /למידע מלא...