חיים ומוות בעולם הנס

מילות המפתח: פילוסופיה מקראית, שכר ועונש, נסים
ניסים רבים במקרא קשורים בחיים ובמוות. במאמר נידונים סיפורים מקראיים על מתן חיי אלמוות, מתן חיים, הטלה ניסית של מחלה וניסי ריפוי מחלות. המאמר עוסק בדרכו  של המספר המקראי בטיפול בנושא חיי אלמוות לבן אנוש, נושא הרגיש מבחינה תיאולוגית  וכן בתפישה המקראית כי מחלה וריפוי הם ביטוי לשלטונו של האל ולתורת הגמול.  /למידע מלא...

ההתניה הדתית והמוסרית לישועה הניסית : פרק בתיאולוגיה מקראית יהודית

מילות המפתח: פילוסופיה יהודית, פילוסופיה מקראית, נסים
המקרא מתאר התרחשויות ניסיות רבות בלי להתייחס לשאלה מדוע זכו בעלי הנס שיארע להם נס זה. הספרות המדרשית מתאמצת למצוא את ההצדקה להתרחשויות אלו באמונתם או בהתנהגותם הדתית של בעלי הנס, או כזכות אבות. בספרי דברי הימים ודניאל, שהם מספרות המקרא המאוחרת, ניתן למצוא את ראשיתה של מגמה זו, היוצרת התנייה בין התנהגות בעל הנס ובין זכותו לנס. /למידע מלא...

דפוסי הפעילות של עושי נפלאות במקרא

מילות המפתח: פילוסופיה מקראית, נסים
המאמר בוחן דפוסי ניסים במקרא ומראה כי אין אחידות בין הסיפורים : לעיתים יש הכרזה מראש על הנס, לעיתים הנס מיוחס לאדם ולעיתים לאל. המאמר מנתח את המגמות התיאלוגיות והספרותיות שמשקפים הדפוסים השונים, ודן בשאלה כיצד ייתכן שבאותו סיפור מצויים דפוסים שונים של עשיית נס. במאמר דוגמאות מדמויות מקראיות רבות כמו: משה ואהרון, אליהו ואלישע, שמואל ישעיהו ועוד. /למידע מלא...

מידה כנגד מידה : תוצאות האכילה מהעץ

מילות המפתח: פילוסופיה מקראית, חטא, גן עדן
מעקב אחר השתלשלות הסיפור חטא גן העדן חושף הקבלה בין מעשה האכילה מן העץ ובין תוצאותיו. המאמר מציע לראות בתוצאות לא עונש, אלא השלכות טבעיות והכרחיות של מעשה אנושי מוטעה. מתוך כך נדונות במאמר שאלות בסיסיות כגון מה מהות החטא? האם מדובר ב"נפילה" ובגירוש נצחי או שיש אור בקצה המנהרה?  /למידע מלא...

המלכות בעולם העתיק ובישראל : א

מילות המפתח: משטר במקרא, מזרח קדום, פילוסופיה מקראית, מלוכה (מקרא)
ההיסטוריוגרפיה המקראית תופסת את מוסד המלכות בישראל כ"מוסד חילוני". כלומר: המלך הוא אמנם "בחיר ה'" אך המלכות היא שיטת שלטון שנובעת מהצורך במציאות. תפיסה זו שונה מהתפיסה המסופוטמית הרואה במלכות עצמה דבר אלוהי. /למידע מלא...

קווים לתיאור אמונתם של האבות : אלהי האב

מילות המפתח: תנ"ך. בראשית, פילוסופיה מקראית, שמות האל, אבהות ואימהות האומה
לפי הגישה המסורתית אמונת האבות הייתה מונותאיסטית. חלק זה של המאמר מזהה את הביטוי "אלהי האב" המופיע בספר בראשית ובספר שמות עד יציאת מצרים, כשריד מאמונת האבות. משמעותו של ביטוי זה הוא אלהים משפחתי השומר על האדם באופן פרטי והפנייה אליו נעשית בעיקר בשעת מצוקה כאשר האדם רחוק מביתו. /למידע מלא...

קווים לתיאור אמונתם של האבות : השם המפורש כשריד שמלפני משה

מילות המפתח: תנ"ך. בראשית, פילוסופיה מקראית, שמות האל, אבהות ואימהות האומה
שם הויה נתפש באמונה המקראית המאוחרת כשם המאפיין את אמונת הייחוד (המונותאיזם) אולם גם מצירוף העדויות המקראיות עולה ששם זה מקורו בתקופה שקדמה למונותאיזם. בתקופה זו היה יהוה אחד מהאלים בפנתיאון.  /למידע מלא...

קווים לתיאור אמונתם של האבות : ההתעוררות האמונתית

מילות המפתח: תנ"ך. בראשית, פילוסופיה מקראית, שמות האל, אבהות ואימהות האומה
לפי הגישה המסורתית אמונת האבות הייתה מונותאיסטית. האבות חוללו מהפכה דתית, אבל בשונה מהמקובל, טוען המאמר כי המהפכה לא הייתה מונותאיסטית. האבות ייסדו את דת האבות שגם שבטי קדם היו קשורים אליה והיא מתבטאת בשמות האל ובמילה. /למידע מלא...