חומות ירושלים בימי נחמיה : ב

מילות המפתח: חומות ירושלים, שיבת ציון (פרס), ארכיאולוגיה מקראית, תנ"ך. נחמיה, נחמיה בן חכליה
חלק זה של המאמר עוסק בכתובים מקראיים מתוך ספר נחמיה הקשורים בחומות ירושלים. בכתובים אלו קשיים שניתן לבארם בעזרת הידע הארכיאולוגי  מהחפירות  שנערכו בירושלים בשנות השישים והשבעים. /למידע מלא...

בעקבות אוצרות המקדש : סיפורה של משלחת פארקר שחפרה בעיר דוד בשנים 1911-1909

מילות המפתח: ירושלים ביהדות, ארכיאולוגיה מקראית, פיר וורן (מפעל מים)
סיפורה של משלחת חפירות שחפרה בירושלים בעיר דוד בתחילת המאה ה- 20, מתוך מטרה לחשוף את ארון הברית ואוצרות מקדש שלמה. המאמר מספר על היוזמה שעמדה מאחורי ארגון המשלחת, על ההכנות, החפירות, התגליות ועל השערוריה שהתחוללה בירושלים ובאמפריה העות'ומאנית בעקבות התנהלות המשלחת. /למידע מלא...

בריכת השילוח מימי הבית השני בירושלים

מילות המפתח: ארכיאולוגיה מקראית, נקבת השילוח
תאור הממצאים הארכיאולוגיים החדשים באתר בריכת השילוח בעיר דוד ודיון לגבי אפשרויות השימוש בבריכה. האם רק שתיה או גם טבילה לצורך טהרה. /למידע מלא...

חפירות חדשות במדרון המזרחי של עיר דוד

מילות המפתח: ירושלים ביהדות, ארכיאולוגיה מקראית
תאור של הממצאים הארכיאולוגיים בחפירות בעיר דוד הנערכות מאז שנת 1995 מטעם רשות העתיקות. /למידע מלא...

חידת הר סיני

מילות המפתח: הר סיני, ארכיאולוגיה מקראית
הזיהוי המקובל ל"הר סיני" הוא ג'בל מוסא שבהר הגבוה. ואולם כפי שמתאר כותב המאמר אין בג'בל מוסא ובסביבתו, כל שרידים מתקופת נדודי בני ישראל. זו אחת הסיבות שחוקרים העלו הצעות שונות מההצעה המסורתית הנוצרית, למרות קדמותה, באשר למיקום ההר. במאמר מוצע לזהות את הר סיני עם סרביט אל-ח'דאם שבדרום סיני. המקום תואם את מסלול הנדודים של בני ישראל ויש בו שרידים שמיים. /למידע מלא...

עיקול בנוסח תקופת המקרא?

מילות המפתח: משפט המקרא, ארכיאולוגיה מקראית
שבר חרס שנתגלה בחפירות ארכיאולוגיות במיצד חשביהו מספר את סיפורו של קוצר שבגדו נלקח ממנו כעונש על התבטלות בעבודה. /למידע מלא...

מילות המפתח: ארכיאולוגיה מקראית, הממלכה המאוחדת
בשנים האחרונות חלק מן ההיסטוריונים של תקופת המקרא מטילים ספק בקיומה של אמפריה ישראלית גדולה בימי דוד ושלמה כמתואר במקרא. גם בתחום הארכיאולוגי קיים ויכוח לגבי תיארוך של ממצאים מתקופה זו. /למידע מלא...

מילות המפתח: דוד (המלך), ארכיאולוגיה מקראית
חלק זה של המאמר סוקר את הממצאים הארכיאולוגיים המתוארכים לתקופת שאול ודוד. מסקנתו היא שהמחצית הראשונה של המאה העשירית לפנה"ס, התואמת את ימי דוד, היתה תקופת מעבר. המידע הארכיאולוגי המצומצם שבידינו רומז על קיום מצודת שלטון מסיבית בירושלים, ועל מהפך באופי ההתיישבות והתרבות החומרית בארץ. קיימות עדויות לכיבוש שטחים בעמקים ובמישור החוף, אך אין בממצא הארכיאולוגי כדי לבסס את הדימוי המקראי של דוד כמייסד אימפריה. /למידע מלא...