טבעת חותם בצורת חרפושית

מילות המפתח: מצרים, ארכיאולוגיה מקראית, חותמות וטביעות
טבעת חותם בצורת חרפושית הנושאת את הכרטוש של אמנחותפ ב', מצרים, 1427 – 1401 לפני הספירה בקירוב, פיאנס וכסף (החותם משני צדיו). /למידע מלא...

ציור קיר מקבר בני חסן

מילות המפתח: ארכיאולוגיה מקראית, ציורי קיר, לבוש (מקרא)
תמשיח מקברו של פקיד מצרי, חנומ-חותפ, בבני חסן במצרים המתוארך ל 1900 לפנה"ס. בציור נראית שיירת סוחרים שמיים הבאה למצרים, בהם גברים ונשים לבושים בכותנות צבעוניות ומטלטליהם לצידם. תמשיח הקיר המצוי היום במוזיאון הבריטי. /למידע מלא...

מגילת איכה מקומראן 4Q111

מילות המפתח: מגילות מדבר יהודה, ארכיאולוגיה מקראית, תנ"ך. איכה
מגילת איכה 4Q111, נמצאה סמוך לחרבת קומראן במערה מס' 4. המגילה השתמרה במצב טוב יחסית על גבי שלושה פרגמנטים גדולים. המגילה מתוארכת לסוף המאה ה-1 לפנה"ס - המאה ה-1 לספירה. כתב היד שהשתמר מקביל לפרק א במגילת איכה, ובמקומות אחדים הוא משקף הבדלי נוסח מנוסח המסורה. אחד ההבדלים הוא חוסר ההקפדה על עריכת הפסוקים לפי סדר ה-א"ב   /למידע מלא...

תל מגידו

מילות המפתח: ארכיאולוגיה מקראית, מגדו (יישוב עתיק)
"השער הכנעני" המשוחזר בתל מגידו,  שער הכניסה אל העיר מתקופת הברונזה המאוחרת (1200/1550 לפני סה"נ). /למידע מלא...

תל חצור

מילות המפתח: ארכיאולוגיה מקראית, חצור (יישוב עתיק)
תל חצור הוא אתר ארכיאולוגי חשוב מתקופת המקרא. חצור שגשגה בתקופה הכנענית התיכונה (1750 לפני סה"נ בקירוב) ובתקופה הישראלית ( מאה 9 לפנה"ס) . במקרא מכונה חצור "ראש כל הממלכות" (יהושע יא 10). לחצור היה מעמד בין לאומי והיו לה קשרי מסחר עם ערי בבל וסוריה, מהם נשלחו אליה כמויות ניכרות של בדיל לתעשיית הברונזה.  /למידע מלא...

מבקרים באתר תל מגידו

מילות המפתח: ארכיאולוגיה מקראית, מגדו (יישוב עתיק)
בתל מגידו נמצא אסם תבואה עגול גדול מתקופת המלוכה. מגידו הייתה עיר מנהל ובאסם נאספו תבואות שנלקחו כמס מתושבי האיזור. /למידע מלא...

החומה הרחבה

מילות המפתח: ארכיאולוגיה מקראית, חזקיהו (מלך יהודה), מסע סנחריב
ממצא ארכיאולוגי מתקופת בית ראשון שנמצא ברובע היהודי בירושלים. החומה הרחבה היא קטע מחומת ירושלים שנבנתה בימי חזקיהו כחלק מההכנות לקראת מסע סנחריב שהתרחש בשנת 701 לפנה"ס. /למידע מלא...

מנהרת מים מהמאה ה 9 לפנה"ס, מגידו.

מילות המפתח: ארכיאולוגיה מקראית, מגדו (יישוב עתיק)
האזור בו שוכנת מגידו אינו עשיר במים. כבר בתקופות קדומות היה צורך קיומי למצוא פתרון לבעיית המים, בעיקר בשעת מצור. במגידו נעשה מאמץ הנדסי מרשים כדי לפתור את בעיית המים. כפי הנראה בימיו של המלך אחאב נבנתה בעיר מערכת מים שהובילה אל המעיין באמצעות מנהרה תת קרקעית. אל המנהרה ירדה מערכת מדרגות מתוך העיר.  מפעל המים המרשים הוא עדות לחשיבותה של מגידו כמרכז צבאי ומנהלי מהגדולים ביותר בעת העתיקה בארץ ישראל.  /למידע מלא...