פירושים למקרא

מילות המפתח: פרשנות המקרא
פרשנות המקרא החלה להתפתח כבר בימי עזרא הסופר.  בתקופת בית שני ובתקופת המשנה, התרגום הארמי היה ביאור מילולי של המקרא, ברובו הגדול על פי הפְּשָׁט.
מדרש ההלכה הבהיר את הדינים הקשורים בפסוקי התנ"ך, ומדרש האגדה המשיך את הפרשנות לכיוונים אחרים: סיפורים, מְשלים וענייני השקפה, בלי קשר הכרחי לפשט של הכתוב.
 /למידע מלא...

פשט

מילות המפתח: פרשנות המקרא
שיטת פרשנות שבאה לפרש את הכתובים לפי חוקי הלשון המקראית: לפי המבנה התחבירי של המשפט, הַקֶשר שלו לעניין, והפירוש המילוני. הפשט הוא הפירוש הפשוט של הטקסט, הניסיון לעמוד על כוונת הכתוב. הוא שונה מהדרש, המשקף את הכוונה של הדורש.  /למידע מלא...

שאלה רטורית

מילות המפתח: תנ"ך כספרות
"רטוריקה" ביוונית היא תורת הנאוּם, אמנות הנאום. שאלה רטורית: שאלה מְדוּמָה, שאיננה מבקשת תשובה, שכן התשובה מובנת מאליה; מטרתה להדגיש רעיון, בעיה או דִילֶמָה, או לעשות רושם על השומע.  /למידע מלא...

תיקון סופרים

מילות המפתח: נוסח המקרא
תיקון סופרים הוא שינוי מְכוּוָן בנוסח הכתוב, שנעשה בידי הסופרים הקדומים (בשנים 450 עד 100 לפני הספירה). השינוי נעשה כדי למנוע פגיעה בכבודו של אלוהים, לפי העיקרון: "אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יהוצדק: מוטב שֶׁתֵעָקֵר אות אחת מן התורה ויתקדש שם שמים בְּפַרְהֶסְיָא (= בציבור)" (תלמוד בבלי, מסכת יבמות, דף עט, עמוד א). /למידע מלא...

תקבולת

מילות המפתח: תנ"ך כספרות
תקבולת צלעות היא אחד האמצעים הספרותיים הרווחים ביותר בשירה המקראית, שאף חדר לפרוזה. בתקבולת יש בדרך כלל שתי צלעות (צלע א' וצלע ב'), ולפעמים שלוש צלעות. /למידע מלא...

פרשנות פנים מקראית

מילות המפתח: פרשנות המקרא
במקומות רבים במקרא – כתוב אחד מתייחס לכתוב קודם לו ומפרש אותו לפי דעתו והבנתו. תופעה זאת נקראת "פרשנות פנים-מקראית".  /למידע מלא...

תקבולת כיאסטית

מילות המפתח: תנ"ך כספרות
תקבולת הבנויה בהצלבה: החלק הראשון של הצלע הראשונה בפסוק, מקביל לחלק האחרון של הצלע השנייה.  /למידע מלא...

אמצעים סגנוניים במקרא: אלגוריה

מילות המפתח: אלגוריה, תנ"ך כספרות
אלגוריה היא קבוצה של מטאפורות ודימויים, המתחברים לכלל תמונה שלימה או סיפור אחד, שבכל פרטיו משתקף העניין המדומה.  /למידע מלא...