אחרית דבר: רש"י - בין שמרנות לחדשנות

מילות המפתח: פרשנות המקרא, רש"י
מדוע זכה רש"י במעמדו ההיסטורי? פרק זה מסכם את חידושיו של רש"י ועומד על המניעים שהביאוהו לפעול כמהפכן וכחדשן בתחום החינוך והיצירה הרוחנית. /למידע מלא...

לבחינת סוגו הספרותי של ספר איוב

מילות המפתח: תנ"ך כספרות, תנ"ך. איוב
המאמר דן בסיווג הספרותי של ספר איוב. עיקר מאמרו הוא תגובה לטענתו של חוקר הספרות ויליאם וודבי, הטוען כי ספר איוב הוא קומדיה. אהרוני טוען כי לא רק שספר איוב אינו קומדיה, אלא שיש בו מאפיינים של טרגדיה קלאסית, ואף של דרמה. /למידע מלא...

משה באמונה הנוצרית ובפולמוס האנטי-יהודי

מילות המפתח: פרשנות המקרא, משה (רבינו)
הגישה הנוצרית לדמותו של משה הייתה דו ערכית: מצד אחד הוא דמות מופת שיש מקבילות בולטות בינה ובין ישו ומצד שני- הופעתו של ישו מבטלת את מתן תורה שהוא פועלו המשמעותי של משה. הגישה הפרשנית המרכזית לסיפורי משה הייתה הגישה הטיפולוגית- כלומר פרוש הסיפור באופן סמלי ולא על דרך הפשט.  /למידע מלא...

אגדה ופשוטו של מקרא אצל רש"י

מילות המפתח: פרשנות המקרא, רש"י
פרוש רש"י למקרא הוגדר על ידי רש"י, כותבו, כ"פשוטו של מקרא" ואולם הפרוש מכיל דברי אגדה רבים. בדף המידע נדון היחס בין הפשט לאגדה בפרוש ובמשמעות "פשוטו של מקרא" על פי רש"י. /למידע מלא...

המלך במבט אירוני : על תחבולותיו של המספר בסיפור בת שבע ועל שתי הפלגות

מילות המפתח: דוד (המלך), תנ"ך כספרות, בת שבע (אשת דוד), אוריה החיתי
במאמר זה, העוסק בתיאוריות קריאה ספרותית, מציגים המחברים  את תפקידו של הקורא במילוי הפערים בטקסט. הפערים בכתוב נוצרים באופן מכוון על ידי המספר, הבוחר אילו פרטים להציג והיכן לאורך הסיפור. את הטענה הספרותית, מדגים המאמר באמצעות סיפור דוד ובת שבע (שמואל ב יא 1).  לטענתם, המספר המקראי, הלכאורה תמים, מוביל את הקורא לכמה אפשרויות פענוח למעשי דוד ולמידת הבנתו של אוריה את המצב. באמצעות הפערים, גורם המספר לקורא לשרטט את דמות דוד באופן אירוני, על אף שבפועל, המספר לא מאשים אותו בדבר.    /למידע מלא...

קרן עור פניו

מילות המפתח: פרשנות המקרא, מיכאלאנג'לו, משה (רבינו)
המאמר סוקר פירושים שונים לביטוי שנאמר בשמות לד 29 על משה: "כי קרן עור פניו". מרבית הפירושים מבינים את המילה 'קרן' כפועל; אך פירושים אחידים, ובעקבותיהם הפַּסָל מיכאלאנג'לו, הבינו את המילה במשמעות של שם עצם.  /למידע מלא...

רטוריקה של תשוקה : שיר השירים כמקרה גבול של שירה ארוטית

מילות המפתח: תנ"ך. שיר השירים, תנ"ך כספרות
המאמר בוחן את המימד הארוטי של שיר השירים בהשוואה לדגמים אחרים של כתיבה ארוטית קלאסית, מהשירה המצרית, היוונית והרומית. שיר השירים מתואר במאמר כטקסט שהמימד השירי שבו מפותח מאד, ובא על חשבון התיאור המציאותי שמקומו בטקסט מצומצם יותר.  /למידע מלא...

העיצוב האמנותי של הסיפור במקרא : מבוא

מילות המפתח: תנ"ך כספרות
המבוא לספר עומד על חשיבות העיון בסיפור המקראי מתוך גישה ספרותית ומתאר את האופן שבו ידון נושא זה לאורך הספר. /למידע מלא...