האם הרצל רצה מדינה יהודית? : ה

מילות המפתח: הרצל, בנימין זאב, מדינת היהודים (ספר), דת ומדינה
הכותב דוחה את הנסיון להציג את הרצל כמי שתמך בהפרדת דת ומדינה. לדעתו הרצל יעד לדת הממוסדת תפקיד במדינה היהודית והאמין בחשיבותה. /למידע מלא...

האם הרצל רצה מדינה יהודית? : ו

מילות המפתח: הרצל, בנימין זאב, מדינת היהודים (ספר), לאומיות יהודית
לדעת הכותב הטענה שהרצל לא התכוון להקים מדינה יהודית היא תוצאה של מאמץ אידיאולוגי להביא לדה-לגיטימציה של רעיון המדינה היהודית. /למידע מלא...

הרצל והאורתודקסיה

מילות המפתח: הרצל, בנימין זאב, ציונות, דת ומדינה, יהדות אורתודוקסית
במאמר תיאור עמדתו של הרצל ביחס למקומה של הדת במדינה היהודית העתידה ונסיונותיו להשיג את תמיכתה של המנהיגות הרבנית במערב אירופה ובמזרחה. המסקנה של פרופ' שלמון היא כי לאחר הקונגרס הציוני השני פחתה התעניינותו של הרצל באורתודוקסיה ולמעשה הוא ויתר על תמיכתה בהסתדרות הציונית.  /למידע מלא...

בנימין זאב הרצל וספרו "אלטנוילנד"

מילות המפתח: הרצל, בנימין זאב, אוטופיה, אלטנוילנד (ספר)
על הרומן האוטופי "אלטנוילנד" (ארץ עתיקה-חדשה) שכתב בנימין זאב הרצל, ועל דרכו של הרצל אל הרעיון לפיו הקמתה של מדינה ריבונית היא פתרון לבעייתו של העם היהודי. /למידע מלא...

מחיבת ציון אל הציונות: ט

מילות המפתח: הרצל, בנימין זאב, ציונות
על הקשרים בין הרצל לבין האגודות הציוניות בווינה והשימוש שעשה הרצל במושג ציונות בספרו מדינת היהודים. /למידע מלא...

מילות המפתח: הרצל, בנימין זאב, ציונות, בן-גוריון, דוד
לתפיסתו של דויד בן גוריון הרצל לא המציא את הרעיון הציוני ואף לא חידש את חזון המדינה היהודית. אך הרצל הצליח לשנות את מהלך ההיסטוריה היהודית ולהוביל להקמת מדינת ישראל ובכך גדולתו.   /למידע מלא...

על דבר הקולטורה

מילות המפתח: הקונגרס הציוני, מזרחי (תנועה), ציונות ויהדות, ציונות רוחנית
תיאור המאבקים הפוליטיים שליוו את התנועה הציונית בשאלת מקומה של הדת והמסורת, והרקע להקמת הפרקציה הדמוקרטית ותנועת המזרחי, שיצגו עמדות מנוגדות בשאלת התרבות. בסופם של דיונים רווי מתח הושגה פשרה לפיה כל אחד מהזרמים הציוניים יעסוק בתכנים התרבותיים התואמים את השקפת עולמו. /למידע מלא...

ז'בוטינסקי נואם במליאת הקונגרס הציוני ה- 17, באזל, 1931

מילות המפתח: הקונגרס הציוני, ציונות רוויזיוניסטית, ז'בוטינסקי, זאב
זאב ז'בוטינסקי תבע בנאומו בקונגרס זה הגדרה ברורה של המטרה המדינית של התנועה הציונית, וחתירתה המפורשת והמוצהרת להשגת רוב יהודי בשטחי ארץ ישראל (משני עברי הירדן) כמנוף הכרחי לכינונה של מדינת היהודים. עקב דחיית הצעתו זו קרע בפומבי את כרטיס הציר שלו, ויצא עם חבריו למפלגה הרוויזיוניסטית מהאולם. לצידו של ז'בוטינסקי יושב הרב מאיר ברלין (לימים בר-אילן), ומאחוריו - ארתור רופין, פליכס רוזנבליט (לימים פנחס רוזן) וחיים וייצמן. /למידע מלא...