חיי יום-יום בארץ ישראל במאה התשע עשרה: מאכל ומשקה

מילות המפתח: ארץ-ישראל, משקאות, מזון, מאה תשע עשרה
המזונות והמשקאות של תושבי ארץ ישראל במאה -19 היו פשוטים ביותר. במאמר תיאור התפריט של המשפחה, סוגי התבואה וסוגי המשקאות. בשר אכלו רק בחגים בשמחות. /למידע מלא...

מילות המפתח: מזרח קדום, בכור בתקופת המקרא, בכורה (יהדות)
המאמר מציג תיאורים של מאבק על הבכורה במזרח הקדום ובמקרא. ישנו דמיון בין סיפורי המקרא לאירועים משפטיים שהתרחשו במזרח בקדום, בייחוד בעניין החוק לפיו הבכור מקבל "פי שניים" בירושה מאחיו הצעירים . /למידע מלא...

רומא משתלטת על איטליה (406 - 88 לפסה"נ)

מילות המפתח: רומא (עיר), בירה
המפה מתארת את הפיכתה של העיר רומא לבירת האימפריה. על ידי מלחמות כיבוש התפשטה רומא על איטליה וגם מחוץ לאיטליה והייתה לאימפריה רחבת ידיים. /למידע מלא...

דרכים במזרח הקדום

מילות המפתח: מזרח קדום, דרכים עתיקות
מפה המתארת את הדרכים המרכזיות במזרח הקדום. עיון במפה מלמד על החשיבות הגאוגרפית והפוליטית של ארץ כנען (ארץ ישראל): שתי הדרכים היבשתיות החשובות המחברות בין מצרים ומסופוטמיה, "דרך המלך" ו"דרך הים", עוברות דרכה. /למידע מלא...

כתובת זכר מלך חמת

מילות המפתח: נבואה, מזרח קדום, ארם
תרגום ושחזור של קטע ממצבה המתוארכת לשנת 780 לפני הספירה. הכתובת שנכתבה בארמית מספרת על ברית של מלכי סוריה שחברו יחדיו וצרו על זכר מלך חמת. הקטע מספר על פנייתו של המלך זכר לעזרת האל בעל – שמים, שענה לו בתיווכם של חוזים, והבטיח לו שיינצל. הפנייה לחוזים ונוסח תשובת האל מזכירות תופעות מקראיות דומות (למשל ישעיה ז 4, מלכים א, כ"ב). /למידע מלא...

נבואת ארך

מילות המפתח: נבואה, מזרח קדום, מסופוטמיה
תרגום של נבואה מסוף המאה ה-6 לפני הספירה. הנבואה כוללת תיאור של המלך שעתיד למלוך באחרית הימים בעיר המסופוטמית ארך. תיאור המלך העתידי כמי שישפוט משפט צדק בנבואה זו, מזכיר חזונות נבואה מקראיים בני התקופה (למשל הנבואה שבישעיה פרק י"א). /למידע מלא...

גן העדן השומרי

מילות המפתח: אחרית הימים (מקרא), מזרח קדום, שומר (ממלכה קדומה)
קטע מתוך יצירה שומרית עתיקת יומין המתארת מעין "גן עדן" בו חיים האלים עצמם בארץ דִלְמֻנ. יש דמיון בין חזון אחרית הימים בישעיה ב (ו-יא) לבין "גן העדן" השומרי המתואר כארץ טהורה, זכה ומאירה - "ארץ החיים" שאין בה לא מחלה ולא מוות. /למידע מלא...

מצבת סרגון

מילות המפתח: מזרח קדום, אשור, סרגון השני, היסטוריה צבאית של העת העתיקה
שבר מצבה (אסטלה) הנושאת כתובת של סרגון השני מלך אשור, שהוצבה כנראה באזור סוריה במהלך מסעו של מלך זה למערב בשנת 720 לפנה"ס. סרגון יצא למערב כדי לדכא את המרד שפרץ באזור בהנהגתו של מלך חמת. במרד זה נטלו חלק גם מלך ישראל הושע בן אלה, וכתוצאה מדיכויו ממלכת ישראל הוגלתה (מלכים ב, י"ז 1-7). הכתובת על המצבה כתובה בלשון האכדית בכתב היתדות, ומנציחה את הצלחותיו הצבאיות של סרגון. וזו לשון הכתובת: "אספתי מהם מאתיים מרכבות, שש מאות פרשים, [נושאי] רמחים ומגינים, והוספתי אותם לחיל המלכותי שלי. חננתי וריחמתי על שש מאות אשורים בעלי חטא ויישבתי אותם בחמת. הטלתי עליהם מסים, מנחות ועבודת כפייה, כפי שהטילו אבותיי המלכותיים על ארחלני [מלך] חמת. על השליטים לתת דעתם למעשיו הטובים של [האל] אשור וללמד את הדורות הבאים לירוא אותו...". /למידע מלא...