ראשית המדינה בישראל וביהודה : הכרונולוגיה של ראשית המדינה בישראל וביהודה

מילות המפתח: יהודה (ממלכה), ארכיאולוגיה מקראית, ישראל (ממלכה)
המאמר מציע לשנות את התארוך של שכבות ארכיאולוגיות שמיוחסות לתקופת ראשית ממלכות יהודה וישראל. שיטת התארוך שהייתה מקובלת מבוססת על הנסיון להתאים למקרא יותר מאשר על הממצא הארכיאולוגי.  על-פי ההצעה החדשה שכבות שיוחסו בעבר למאה הי"א לפסה"נ יש לייחסן למאה הי'. אתרי המפתח לקביעת הכרונולוגיה החחדשה הם: מגידו, באר שבע וערד. /למידע מלא...

ראשית המדינה בישראל וביהודה : צמיחת המדינה בישראל לעומת צמיחת המדינה ביהודה

מילות המפתח: ארכיאולוגיה מקראית, מחשבה מדינית
חלק זה של המאמר עוסק בשאלה האם הממצא הארכיאולוגי מעיד על כך שהיה ארגון מדיני במאה העשירית לפנה"ס (תקופת הממלכה המאוחדת) . ממצאים ארכיאולגיים שמעידים על ארגון מדיני הם: מבני ציבור, כתובות, יצור המוני של כלי חרס, תעשיה חקלאית, ישובים בגדלים שונים. המאמר מציג את הממצאים מן המאה הי' לפסה"נ בתחומים אלה ומגיע למסקנה כי אינם מעידים על קיומה של ישות מדינית מפותחת. /למידע מלא...

ראשית המדינה בישראל וביהודה : מכנען לישראל

מילות המפתח: יהודה (ממלכה), ארכיאולוגיה מקראית, ישראל (ממלכה)
חלק זה של המאמר בודק את הגורם היישובי בממצאים הארכיאולוגיים ביהודה וישראל. הממצא מלמד על הבדלים בין הממלכות. ממלכת ישראל צמחה בראשית המאה הט' לפנה"ס. היא היתה גורם חריג למדי במפה הפוליטית של המרחב, שכן  היתה ישות תרבותית ודימוגראפית היטרוגנית ("כנענית" בחלקה). ממלכת יהודה צמחה בראשית המאה הח' לפנה"ס והיתה ההיפך המוחלט: יחידה טריטוריאלית מגובשת מבחינה אתנית ולאומית.  /למידע מלא...

ראשית המדינה בישראל וביהודה : הערות אחדות על עבר הירדן

מילות המפתח: עבר הירדן, יהודה (ממלכה), ארכיאולוגיה מקראית, ישראל (ממלכה)
חלק זה של המאמר משווה בין צמיחתן של ממלכות יהודה וישראל לבין  צמיחתן של ממלכות עבר הירדן. בקווים מסוימים של התפתחות המדינה דמתה ישראל למואב, ואולי גם לעמון, ואילו יהודה דמתה לאדום.  /למידע מלא...

ראשית המדינה בישראל וביהודה : סיכום

מילות המפתח: יהודה (ממלכה), ארכיאולוגיה מקראית, ישראל (ממלכה)
חלק זה של המאמר מסכם את ההבדל העקרי שבין התאור המקראי לתמונה העולה מהממצא הארכיאולוגי לגבי ראשית ממלכות יהודה וישראל. לפי התאור המקראי יהודה וישראל החלו את דרכם כממלכה משותפת אשר התפלגה לשניים. לפי התמונה העולה מהממצא הארכיאולוגי ישראל צמחה לכלל מדינה של ממש בראשית המאה הט', ואילו יהודה, הגיעה למעמד דומה רק כמאה וחמישים שנה לאחר-מכן, במרוצת המאה הח' לפסה"נ. /למידע מלא...

חגים, זבחי משפחה וחגיגות : נספח -"זבח ימם" בכתובת קארא-טפה

מילות המפתח: קרבנות (יהדות), ארכיאולוגיה מקראית
בכתובת פלישתית נמצא הביטוי "זבח ימם". באור של מהונח בהקשרו מלמד שאין זה אותו "זבח הימים" הנזכר בספר שמואל אלא מעין קרבן תמיד המוקרב מידי יום ביומו. /למידע מלא...

חפירות כתף - הינום בירושלים

מילות המפתח: אתרים ארכיאולוגיים, ירושלים העתיקה, כתף הינום (אתר ארכיאולוגי)
בכתף הינום במערב ירושלים נערכה חפירה ארכיאולוגית שבמהלכה נמצאו ממצאים חשובים מתקופות שונות. המאמר סוקר את הממצאים ועומד על חשיבותם ועל המשמעות שלהם להבנת תולדות ירושלים. בין הממצאים החשובים - מערות קבורה מימי בית ראשון שבהם נמצאו קמעות בכתב עברי, וממצאי קבורה מהתקופה שלאחר חורבן המקדש המעידים על כך שירושלים לא נעזבה לגמרי בעקבות החורבן. /למידע מלא...

חומות ירושלים בימי נחמיה : ב

מילות המפתח: חומות ירושלים, שיבת ציון (פרס), ארכיאולוגיה מקראית, תנ"ך. נחמיה, נחמיה בן חכליה
חלק זה של המאמר עוסק בכתובים מקראיים מתוך ספר נחמיה הקשורים בחומות ירושלים. בכתובים אלו קשיים שניתן לבארם בעזרת הידע הארכיאולוגי  מהחפירות  שנערכו בירושלים בשנות השישים והשבעים. /למידע מלא...