'האגודה המדעית היהודית-רוסית', סביב 1890

מילות המפתח: ציונות
אגודת סטודנטים ציונים מרוסיה שנוסדה בברלין ב- 1889, הייתה עד להופעת התנועה הציונית מרכז החיים הציוניים בגרמניה. על חבריה נמנו אישים שעתידים היו למלא תפקידים חשובים בתולדות הציונות, ובהם נחמן סירקין (עומד ראשון מצד ימין), אריה ליב מוצקין, שמריהו לוין, היינריך ליוה, יוסף לוריא ואביגדור יעקובסון. מצד שמאל שלט ועליו כתוב 'ציונה'. התצלום המוקדם ביותר הידוע של אגודת חובבי ציון במרכז/ מערב אירופה. /למידע מלא...

'חברת בחורי ציון טריפולי', לוב

מילות המפתח: ציונות, יהודי ארצות האסלאם, יהודי צפון אפריקה
בראשית המאה ה- 20', עקב ייסודה של התנועה הציונית באירופה וכינוסם של קונגרסים ציוניים, החלו לקום אגודות ציוניות בקהילות היהודיות בארצות האיסלאם, בהן במדינות צפון אפריקה (כדוגמת אגודה טריפוליטאית זו).  /למידע מלא...

וייצמן וחבריו ל'פרקציה הדמוקרטית', בקונגרס הציוני ה- 5, באזל, 1901

מילות המפתח: הרצל, בנימין זאב, ציונות, הקונגרס הציוני, וייצמן, חיים
הפרקציה (סיעה), שוייצמן היה יוזמה וממנהיגיה, הוקמה כסיעת אופוזיציה בהסתדרות הציונית. הסיעה ביקשה לערער על שלטון היחיד של הרצל בתנועה הציונית. בצילום: יושבים בשורה השנייה, מימין לשמאל: ולדימיר זאב טיומקין, יעקב ברנשטיין-כהן, הרצל, ליאו מוצקין, וייצמן.  בין יתר המצולמים – מרטין בובר, יוסף קלוזנר, ברתולד פייבל, לייב יפה וא"מ ליליין.  /למידע מלא...

שער החוברת 'ז'בוטינסקי: הגבור הלאומי', מאת יצחק ספקטור, ירושלים, 1920

מילות המפתח: ציונות, המנדט הבריטי בארץ - ישראל, ז'בוטינסקי, זאב
החוברת הופיעה בימי שבתו של ז'בוטינסקי במאסר. בתקופה זו הוכר ז'בוטינסקי ביישוב הארצישראלי ובתנועה הציונית כגיבור לאומי. בוועידה הציונית שהתקיימה בלונדון בחודש יולי נבחר לציר ע"י כל המפלגות הציוניות שהעמידוהו בראש רשימותיהן. /למידע מלא...

ז'בוטינסקי בקרב קבוצת משתתפים בועידה השלישית של התנועה הציונית ברוסיה, שנערכה בהלסינגפורס שבפינלנד ב-1906

מילות המפתח: ציונות, ז'בוטינסקי, זאב
ועידה זו הייתה מציוני הדרך החשובים בקורות התנועה הציונית. לז'בוטינסקי היה חלק חשוב בגיבוש תוכניתה, שנודעה בשם 'תוכנית הלסינגפורס'. התוכנית דגלה בהמשך המאמצים להגשמת הציונות בארץ ישראל לצד המשך המאבק של היהודים להשגת שוויון זכויות ואוטונומיה תרבותית וקהילתית בארצות מושבם, עד לחיסול הגולה. ז'בוטינסקי עומד, ראשון מימין.  /למידע מלא...

שרפת התלמוד בפריז, 1242, דגם, בית התפוצות

מילות המפתח: אנטישמיות, יהדות ונצרות, תלמוד, יהודי צרפת
בשנת 1242 (כנראה) נשרפו במשך יום וחצי עשרים וארבעה קרונות מלאים של ספרי תלמוד. הרקע לשרפה הוא דיון משפטי פומבי המכונה "משפט פריז" שנערך ב- 1240 בארמונו של מלך צרפת בין נציג הכנסייה המומר ניקולס דנין לנציגי היהדות ובראשם ר' יחיאל מפריז. הדיון המשפטי נסב על הכתוב בתלמוד. חבר השופטים, שהורכב מאנשי הכמורה הגבוהה, דן את התלמוד לשרֵפה. בדגם: מימין אנשים גוררים עגלה עמוסת ספרים, במרכז התקהלות של אנשים מסביב לערמת ספרים לפני שריפתם, ומלמעלה מיתמר ענן עשן כבד.  /למידע מלא...

בית רוטשילד משתלט על העולם, קריקטורה, צרפת, 1898

מילות המפתח: אנטישמיות, קריקטורות
משפחת רוטשילד היתה סמל לכלל היהודים שצוברים הון כלכלי ופוליטי תוך כדי ניצול סביבתם הנוכרית. העושר של בית רוטשילד שימש הוכחה שהיהודי הוא כול-יכול והגביר את ההסתה והאנטישמיות נגד היהודים באירופה. בקריקטורה דמות המייצגת את בית רוטשילד (ואת היהודים בכלל) מקיפה עם טלפיה את כדור הארץ ומאחורי ראשהּ עיגול זהוב עליו ניתן לזהות את המילה "ISRAEL", בראש הכתר מתנוסס עגל זהב. /למידע מלא...

"הקפיטליזם היהודי המנצל", קריקטורה, אוסטריה, 1900

מילות המפתח: אנטישמיות, יהודי גרמניה, קריקטורות
הקריקטורה מתארת פועלים גרמנים מניעים רכב שנוסעת בו משפחה יהודית. המסר העולה מן הקריקטורה הוא שהפועלים הגרמנים הם העובדים היצרנים ושהיהודים הקפיטליסטים מנצלים אותם.  /למידע מלא...