הרקע ההיסטורי להצהרת כורש : א

מילות המפתח: שיבת ציון (פרס), תנ"ך. עזרא, הצהרת כורש
המאמר מבסס את הטענה שהצהרת כורש היא אותנטית. נוסח ההצהרה מרמז על המקוריות שלה, וגליל כורש, שבו הצהרה דומה שנתנה לבבל, מחזק את הסבירות ההיסטורית של מתן רשות לשיקום מקדש ועיר המקדש. הצהרת כורש היא חלק ממדיניות כללית שכדי להסביר אותה ידון המשך המאמר בארועים בבבל בתקופה שקדמה לכיבוש הפרסי. /למידע מלא...

עדלאידע

מילות המפתח: פורים, עדלאידע
על העדלאידע, תהלוכת התחפושות שמתקיימת בחג פורים. /למידע מלא...

גילויי אהדה לבית האב של שאול בנוסח המסורה של מגילת אסתר

מילות המפתח: שאול (המלך), תנ"ך. אסתר
המאמר מראה כי במגילת אסתר בנוסח המסורה, מסתתרת העמדה כי אמנם בית שאול חטא, אך תיקון החטא מתיר לצאצאי שאול לחזור למלוכה. הדבר נעשה על ידי עיצוב דמויות מרדכי ואסתר (צאצאי שאול) בהקבלה לסיפור מנהיגותו של יוסף המצרים, על ידי הצגת סיפור המגילה כתיקון לחטא שאול עם עמלק ועוד. /למידע מלא...

מילות המפתח: בן-גוריון, דוד, שיבת ציון (פרס), גלות בבל
התנ"ך מספר על 'שיבת ציון' שבה 'היינו כחולמים' ומתייחס לשיבת היהודים מבבל לירושלים לאחר הצהרת כורש בשנת 538 לפני הספירה. דוד בן-גוריון התייחס בכתביו לשלוש 'שיבות ציון'. האחת היא השיבה של בני ישראל ממצרים לארץ כנען, השנייה היא שיבת ציון הנזכרת לעיל ואילו השלישית והחשובה מכולן, על פי בן-גוריון, היא שיבת ציון המודרנית לאחר אלפי שנות גלות. המאמר מביא את התייחסותיו השונות של בן-גוריון לשלוש 'שיבות ציון' אלו ומסביר מדוע ראה בן גוריון את שיבת-ציון המודרנית כ'שיבת' כל ה'שיבות'.  /למידע מלא...

מילות המפתח: ציונות, בן-גוריון, דוד, תנ"ך. אסתר, קיבוץ גלויות
'קיבוץ גלויות' היא אחת המשימות הדחופות שעמדה בפני האבות המייסדים של מדינת ישראל. בלעדיה, הכריז בן גוריון, לא יקום חזון המדינה הריבונית. בדבריו אלו הוא נשען על חזון הנביאים ועל הסכנה שבפירוד עם ישראל כפי שנאמר במגילת אסתר: "מפוזר ומפורד בין העמים". בעיני בן-גוריון, החוט המשולש שלא ינתק בנוי משלושה מרכיבים נצחיים: העם, הארץ והמדינה, וכל פועלו במהלך חייו היה לקשור את קצוות החוט שלא יפרדו.  /למידע מלא...

המסורות במקרא על ראשית התקדשותה של ירושלים : ד

מילות המפתח: ירושלים ביהדות, שיבת ציון (פרס), תנ"ך. דברי הימים
המאמר דן בסיפור התקדשותה של ירושלים בדברי הימים. מסורת זו מייחסת את התקדשות ירושלים לדוד ולא לאברהם. עובדה זו מתבארת על רקע התמודדויות התקופה בה נכתב ספר דברי הימים: בתקופת שיבת ציון היה מתח בין שבי ציון היהודאים ובין השומרונים סביב השותפות בבניין המקדש. דוד המלך הוא יהודאי וייחוס קדושת ירושלים לו קובעת כי אין לשומרונים חלק במקום קדוש זה. /למידע מלא...

אסתר בארץ המראה : על הסימטריה והכפילות במגילת אסתר

מילות המפתח: תנ"ך. אסתר, תנ"ך כספרות
המאמר מנתח את מגילת אסתר מבחינה ספרותית ומראה באמצעות דוגמאות רבות כי מחבר המגילה משתמש באופן מודע בסימטריה ובהכפלה, הן במישור הלשוני סגנוני והן במישור הספרותי-עלילתי. אמצעים ספרותיים אלו מחדדים את רעיון ההיפוך בגורלם של הגיבורים במגילה. /למידע מלא...

רות : מגמת המגילה

מילות המפתח: תנ"ך. רות, שיבת ציון (פרס), נשים נוכריות
מגילת רות מציגה את רות הנוכריה כאישה רבת חסד שממנה נולד דוד מלך ישראל. כותב דף המידע מציע שהמגילה נכתבה כחלק מהפולמוס סביב הנשים הנוכריות בתקופת שיבת ציון. בניגוד לתפיסה שבספרי עזרא ונחמיה, המגילה מציגה את הנישואים עם אישה נוכרית כדבר חיובי. /למידע מלא...