קידוש השם במאות הי"א והי"ב: בין אשכנז לארצות האסלאם: א. השפעת האידיאלים הדתיים שבסביבה הנוכרית: מרטירולוגיה מול תקיה

מילות המפתח: יהדות ונצרות, קידוש השם, המרת דת, יהדות ואסלאם, יהודי ארצות האסלאם
בין הנצרות לאסלאם קיים הבדל ניכר בשאלת מסירת הנפש על עיקרי אמונה. בנצרות נתפס המרטיריום כשיאה של עבודת האל בעוד שבאסלאם יש להעדיף את הזהירות (תקיה) בעת רדיפה דתית. הבדל זה השפיע על היהודים שחיו בארצות הנצרות ובארצות האסלאם. /למידע מלא...

קידוש השם במאות הי"א והי"ב: בין אשכנז לארצות האסלאם: ב. היחס אל הדת הנוצרית ואל הדת המוסלמית

מילות המפתח: יהדות ונצרות, המרת דת, יהדות ואסלאם
בעיני היהודים נחשבה הנצרות עבודה זרה והיחס הרגשי כלפיה היה עוין. לעומת זאת האסלאם לא נחשב לעבודה זרה. ההבדל הזה השפיע על היהודים כשעמדה בפניהם הברירה להמיר את דתם או למות. /למידע מלא...

קידוש השם במאות הי"א והי"ב: בין אשכנז לארצות האסלאם: ד. תהליך ההמרה ומעמדם של המומרים

מילות המפתח: יהדות ונצרות, מומרים, המרת דת, יהדות ואסלאם
תהליך ההמרה לאסלאם היה קל מההמרה לנצרות. מהמתאסלם נדרש לומר את השהאדה ולא נתלוותה לכך טבילה. גם העובדה שהמומרים בארצות האסלאם היו קבוצה חברתית בפני עצמה הקלה על ההמרה לאסלאם. /למידע מלא...

קידוש השם במאות הי"א והי"ב: בין אשכנז לארצות האסלאם: ו. הזיקה אל הרציונליזם

מילות המפתח: יהדות ונצרות, המרת דת, רציונליזם, יהדות ואסלאם, יהודי ארצות האסלאם
ליהדות ארצות האסלאם היתה זיקה אל הרציונליזם וזה היה אחד הגורמים לריבוי ההמרות בספרד הנוצרית. /למידע מלא...

קהילת קרקוב

מילות המפתח: יהודי קרקוב
תולדות יהודי קרקוב מאז התיישבו בה במאה ה- 14: רדיפות לצד שגשוג כלכלי, פריחה תרבותית ותורנית , משבר השבתאות וחלוקת פולין, מחלוקות פנימיות וגורלה של הקהילה בתקופת השואה. /למידע מלא...

קורות משפחת טורן

מילות המפתח: יהודי קרקוב, סיפורי חיים
קורות בני משפחת טורן, משפחת תעשיינים אמידה בקרקוב בתקופה שבין שתי מלחמות העולם עד עלייתה לארץ ישראל. /למידע מלא...

הדלתות של ארון הקודש בבית הכנסת בקרקוב, תחילת המאה השבע עשרה

מילות המפתח: אמנות יהודית, בתי כנסת, ארון הקודש, יהודי קרקוב
העיטורים החרוטים על גבי דלתות ארון הקודש שבתמונה מעידים על עבודת האמנות הרבה שהושקעה בבניית הארון ומסמלים את העושר – הרוחני והחומרי - שאפיינו את יהודי פולין במאה השש עשרה ועד למחצית השניה של המאה השבע עשרה. מבין העיטורים החרוטים ניתן לזהות את מנורת המקדש בעלת שבעת הקנים (משמאל) ואת כיכרות הלחם המונחים על שולחן לחם הפנים (מימין) . /למידע מלא...