עמוד הבית > מדעי הרוח > היסטוריה > שואה > חיים יהודיים באירופה בין שתי מלחמות העולם > יהודי קרקוב בשנים 1939-1918


תקציר
מספר המומרים בקרקוב בשנים שבין שתי מלחמות העולם היה קטן. המפורסמים שבהם היו ראש העיר, ד"ר קפליצקי והגנרל ברנרד מונד מפקד צבאי בכיר במחוז קראקוב. במאמר בדיחות על המניעים להמרת הדת.



על מומרים בקראקוב
מחבר: ד"ר מנחם בוכוייץ


כמו בכל תפוצות הגולה בעולם לא היו חסרים מומרים בקרב יהודי קראקוב, אם כי יש לציין, שמכת השמד היתה יותר גדולה בחלקי פולין אשר לפני מלחמת העולם הראשונה נמצאו תחת הכבוש הרוסי והגרמני.

קראקוב, עיר הבירה של גליציה המערבית, היתה עד שנת 1918 תחת שלטון אוסטרי. המשטר האוסטרי היה יותר ליברלי מהמשטר הרוסי והגרמני, וגם התנועה האנטישמית בגליציה היתה פחות חריפה, מאשר בשאר חלקי פולין. מאותה סיבה היו יכולים יהודי גליציה להתקדם מבחינה חברתית וציבורית גם ללא המרת דתם, ואמנם עם קום מדינת פולין בשנת 1918, לא היה קטן, יחסית, מספר היהודים בין הפקידים הממשלתיים, בקרב שופטים ופרופסורים באוניברסיטאות. לעומת זאת היו שערי המנגנון הצבורי ברוסיה ובגרמניה סגורים כמעט באופן הרמטי בפני היהודים ומי שאצה לו הדרך וחלם על עמדה צבורית, אותה החשיב יותר מקשרי המשפחה, מדתו ולאומו, היה ממיר את דתו, כדי להשיג את מטרתו הנכספת. אפשר להגיד בבטחון מלא, שאחוז היהודים, שהמירו את דתם מתוך אמונה והכרה כנה היה אפסי. על רקע זה התהלכו הלצות רבות. אעשה כאן דיגרסיה ואצטט שלוש מהן:

  1. שלושה מומרים יושבים בבית קפה ומתוודים על המניע שדחף אותם לנטוש את דת אבותיהם. אמר הראשון: התאהבתי באשתי הנוצריה והיא הסכימה להנשא לי רק בתנאי שאמיר את דתי. אמר השני: בבנק, בו אני עובד, הבטיחו לי מישרת מנהל בתנאי מפורש, שאתנצר. אמר השלישי: ואני, רבותי, המרתי את דתי מתוך הכרה ואמונה כנה בישו הנוצרי. מיד הפסיקו אותו בני שיחו ואמרו: את זה תספר לגויים ולא לנו.
  2. אחד המומרים המפורסמים ברוסיה במאה ה- 19, היה פרופ' חוולסון, אשר עם התנצרותו קיבל משרה של פרופ' בפוליטכניקה בפטרבורג (היום: לנינגרד). הוא היה רגיל לטעון שהמיר את דתו מתוך הכרה, היינו הגיע לידי הכרה שמוטב להיות פרופסור בפוליטכניקה מאשר בן חזן עני בעיירה נידחת.
  3. על אותו חוולסון היו מספרים שבערוב ימיו הביע חרטה על צעדו ובהתכתבויותיו עם הרב הראשי במוסקוה, הרב מא"זה, התלונן על האנטישמיים, המזכירים לו בוקר וערב את מוצאו היהודי. באחד מכתביו ציטט פסוק מקטע שבתפילת שמונה עשרה של הימים הנוראים שבין ראש השנה לבין יום כפורים: "אלהי, עד שלא נוצרתי איני כדאי ועכשיו שנוצרתי כאילו לא נוצרתי". הוא השתמש במשחק מילים ובמקום "נוצרתי" כתב "התנצרתי" וכוונתו היתה לאמר: "עד שלא התנצרתי איני כדאי (בעיני הגויים) ועכשיו שהתנצרתי כאילו לא התנצרתי (בעיני הגויים).

אך נחזור למומרים בקראקוב. בשנים האחרונות לפני פרוץ מלחמת העולם השניה היו בקראקוב שני מומרים ידועי שם, שפרסומם בא בגלל עמדתם הרשמית. אחד מהם היה ראש העיר, ד"ר קפליצקי (מקודם קפלנר), ואילו השני היה הגנרל ברנרד מונד (הוא לא שינה את שמו) מפקד צבאי בכיר במחוז קראקוב. בתוקף תפקידיהם היו שני אלה מופיעים תמיד בכל האירועים והטקסים הלאומיים והדתיים, בהיותם מיצגים את הרשות האזרחית והצבאית. וכך בתהלוכה דתית בחוצות העיר בחדשי קיץ לרגל חג קתולי של ישו, היו הם שני המומרים צועדים מימינו ומשמאלו של ראש הכנסיה. ליצני הדור היו אומרים, שזו היתה בעצם תהלוכה יהודית, כי בראשה הלכו שלושה יהודים: ישו הנוצרי, שפסלו נישא בשורה הראשונה, ועמו שני יהודים אחרים, קפליצקי ומונד.

ביבליוגרפיה:
כותר: על מומרים בקראקוב
מחבר: בוכוייץ, מנחם (ד"ר)
שם  הספר: היהודים בקראקוב: חייה וחורבנה של קהילה עתיקה
עורך הספר: לזר, שלמה
תאריך: 1981
בעלי זכויות : ועדת ההנצחה של יוצאי קראקוב בחיפה
הוצאה לאור: ועדת ההנצחה של יוצאי קראקוב בחיפה
הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית