החכמים והחברה הישראלית : החכמים ועמי הארץ

מילות המפתח: יהדות וחברה, חז"ל
בתחילת המאה השלישית שררה עוינות ההדית בין החכמים ובין "עמי הארץ", שככל הנראה היו לחלק ניכר של החברה הישראלית באותה תקופה. בטקסט נטען כי עמי-הארץ לא היו מנוכרים לגמרי למסורת היהודית, אלא רק שדרכיהם והתנהגותם הכעיסו את החכמים. עוד עולה כי לקראת אמצע המאה השלישית התאזן במידה רבה היחס לעם-הארץ, ואף חל בו שיפור.  /למידע מלא...

החכמים והחברה הישראלית : תחומי חיכוך בין החכמים לעם

מילות המפתח: יהדות וחברה, חז"ל
גם אם חלו שינויים לטובה ביחס החכמים לעם-הארץ, נקודות החיכוך בין החכמים לחברה הישראלית בכללותה לא פסקו. מוקדי החיכוך העיקריים עם האוכלוסייה היהודית היו סביב לימוד התורה וקיום המצוות. יש להניח גם שחלק מאיבתו של העם כלפי החכמים נבע מן הזכויות המיוחדות שהוענקו להם או שדרשו לעצמם. ממורכבות היחסים הזו ניתן להסיק כי הנורמות של חכמי התלמוד לא היו זהות לאלה של רובה של החברה הישראלית.   /למידע מלא...

החכמים והחברה הישראלית : הערכת מקומם של החכמים בחברה הישראלית

מילות המפתח: יהדות וחברה, חז"ל
מעמדם של החכמים למול הקהילה היה תופעה מורכבת: לעתים היה מעמדם משמעותי ומקיף, ולעתים היה מוגבל ושולי. ניתן לומר כי ככלל החכמים כקבוצה זכו להכרה כאישים רוחניים בחברה הישראלית, אך לא היה להם מעמד פוליטי רשמי.   /למידע מלא...

מילות המפתח: שמואל (הנביא), חז"ל
סקירת מקורות שונים מלמדת על שתי דעות מנוגדות כלפי בניו של שמואל, יואל ואביה: הערכה שלילית מעבר למסופר במקרא, ומנגד הערכה חיובית ביותר ומנוגדת לפשוטו של מקרא. ההערכה החיובית מובנת כיוון שחז"ל נוהגים להגן על אישי המקרא וגיבוריו, אפילו אם הם צריכים להוציא את המקרא מידי פשוטו. המאמר מציע כי הרקע להערכתם השלילית הקיצונית של בניו של שמואל היא נסיון להיאבק נגד הנוהג שדיינים ממנים את בניהם אחריהם, גם כשלא היו ראויים לכך, על-ידי הדגשת הניסיון הכושל והמחפיר של יואל ואביה בניו של שמואל.   /למידע מלא...

סיפור הדחת רבן גמליאל והמציאות ההיסטורית : א. הגישות השונות

מילות המפתח: חז"ל, רבן גמליאל דיבנה (השני)
סיפור הדחתו של רבן גמליאל ומינוי של ר' אלעזר בן עזריה תחתיו, זוכים במאמר זה לבחינה מחודשת. בן-שלום מזהה ביסודות הסיפור גרעין היסטורי מהימן, שהסיפור האמוראי, למרות עיבוד, משקף אותו. הויכוח בינו לבין מאמריו של שפירא חיים, מלווה בהצגת שאלות עקרוניות ומתודולוגיות על מהימנותה של ספרות חז"ל כמקור היסטורי, ומשמעותה של הקריאה הספרותית.  /למידע מלא...

המונח 'כתר תורה' בספרות חז"ל ומשמעותו החברתית (על מאבקם של חז"ל להנהיג את העם)

מילות המפתח: תקופת המשנה והתלמוד, חז"ל, הנהגה דתית
השבר המדיני והחברתי בארץ ישראל שלאחר חורבן הבית ומרד בר-כוכבא, גרם לשבר רוחני ודתי בישוב היהודי. העדפת 'כתר תורה' על פני 'כתר כהונה' ו'כתר מלכות', נובעים לדעת המחבר, מהכרתם של חכמים בצורך המיידי לבסס מערכת הנהגה שתוכל להנהיג ולהוביל את העם. את הבסיס להנהגה זו הבינו ב'כתר בתורה' – לימוד וקיום התורה ומצוותיה. /למידע מלא...

שבעים פנים לתורה : למהלכו של ביטוי

מילות המפתח: מדרשי אגדה, פלורליזם (מדעי החברה), חז"ל
הביטוי 'שבעים פנים לתורה', מבטא בדרך כלל את הרבגוניות שבדרכי לימוד התורה. משל זה נובע מעולמם של חז"ל ומבוסס על דבריהם ועל ביטויים משלהם.המאמר עוסק בבירור מקורו של הביטוי. /למידע מלא...

המתודולוגיה של חקר מחשבת חז"ל

מילות המפתח: מדרשי אגדה, חז"ל, אדם (פילוסופיה)
המאמר טוען שכדי לבחון באופן שיטתי את מחשבת חז"ל יש לעסוק בבחינה של יחידות מדרשיות שלמות, זאת בניגוד לעמדה המסתפקת באיסוף של אמירות מדרשיות שונות בנושא מסוים. המאמר מדגים זאת על ידי השוואת תפיסת האדם במדרש בראשית רבה לתפיסת האדם במדרש תנחומא. /למידע מלא...