מילות המפתח: תרגום המקרא לארמית, כישוף, נסים
המאמר בוחן את אופיים של התרגומים הארמיים למקרא לאור ריבוי האזכורים של מעשי נסים ופלאים בתרגומים אלו. לאור המקורות מנסה המחבר לעמוד על אופיים העממי וטיבם הספרותי של התרגומים. /למידע מלא...

הספרות האפוקליפטית בימי הבית השני : סיכום

מילות המפתח: ספרים חיצוניים
המאמר מציג בקצרה את הספרות האפוקליפטית שהשתמרה במקורות השונים. כמו כן, נסקרות בו השערות החוקרים בדבר המקורות השונים  וההשפעות החיצוניות שמהם הושפעו מחברי ספרות זו. ביניהם: ספרות מדע ואסטרונומיה בבלית, מקורות פרסיים, מיתוסים כנעניים וספרות מצרית.  /למידע מלא...

על ספרי מרשמים מאגיים יהודיים בימי קדם

מילות המפתח: עת עתיקה, יהדות, כישוף
בשלהי העת העתיקה פרחה בישראל ובעמים ספרות מאגית עניפה. המאמר עוסק בגילויים של טקסטים מהגניזה הקהירית.  בין הטקסטים נתגלו, מלבד קמיעות, גם מאות קטעים ודפים מספרי מאגיה, ובהם הוראות למומחה לכישוף כיצד לטפל בלקוחות ובצרותיהם – איזו פעולה מאגית יש לעשות, מה ללחוש ומה לכתוב בקמיע.  /למידע מלא...

הלכות כשפים והלכות נטיעת קישואים

מילות המפתח: תלמוד, כישוף
במסכת סנהדרין (סח עא) מביאה הברייתא את דבריו של רבי אליעזר בן הורקנוס, תלמידו הגדול של רבן יוחנן בן זכאי, על שלוש מאות הלכות שהיה שונה בנטיעת קישואין. לפי פירושו של רש"י אלו הם "הלכות מיני כשפים שעל ידיהם נתמלא כל השדה קישואים" - פירוש תמוה שדורש ביאור. מאמר זה מבקש להציע פירוש לדברים סתומים אלה וכהקדמה מציג את מקומו של הכישוף בתלמוד.  /למידע מלא...

מכשפים בבית המדרש

מילות המפתח: תורה שבעל פה, כישוף, רבי אליעזר בן הורקנוס
המאמר עוסק בסיפורו של ר' אליעזר המנודה, ובהקשרו בסוגיה בפרק 'ארבע מיתות' שבמסכת סנהדרין. הסוגיה, העוסקת בכשפים, מלמדת – בשילוב הסיפור – על תשתיות כוחות החיים של התורה שבעל פה. /למידע מלא...

נס ומאגיה

מילות המפתח: נבואה עממית, פילוסופיה מקראית, כישוף
המחבר מבחין בין נס לבין מאגיה בספרות המקראית ומציג את היחס המורכב של הספרות המקראית לתופעת הכישוף. מצד אחד תופעה זו מהווה חלק מהתשתית התרבותית של הספרות המקראית ומצד שני החוק המקראי מסתייג מן הכישוף. /למידע מלא...

חותם

מילות המפתח: נבואה, כישוף
חותם טביעה דמוי חרפושית נושא כתובת על גבי אבן אכטיס לבנה מן המאה שמינית לפני הספירה.
החותם המוצג במוזיאון ארצות המקרא בירושלים, מופרד לארבע רצועות רוחב: ברצועה העליונה חקוקה הכתובת 'ללחש', ברצועה השניה - שני עופות דורסים משני עבריו של יצור (חרק?) כלשהו ברצועה השלישית - שני גריפונים משני עבריו של צמח לוטוס וברצועה התחתונה גלגל השמש. הסגנון האומנותי של החותם כמו גם צורתו מלמדים על השפעה מצרית מובהקת. /למידע מלא...

ראש חץ

מילות המפתח: נבואה, כישוף
במוזיאון ארצות המקרא מוצג ראש חץ עשוי ברונזה מאמצע המאה ה-11 לפני הספירה בקירוב. על שני פניו של ראש החץ חרותה כתובת: פנים: 'חצ שמדע בן ישבע' (חץ שמדע בן ישבע), אחור: 'אש שפט הצר' (איש שפט הצורי). הכתובת על ראש החץ מזהה אולי את בעליו (שמדע בן ישבע) ואת מוצאו (שם מקום או שם המשפחה / שבט - 'שפט') וכן את שם עיר הממלכה - צור. ראשי חץ דומים הנושאים כתובות התגלו במספר אתרים בארץ ישראל ולבנון, וזמנם מאות 11-12 לפני הספירה. בכל הכתובות מצוין שם פרטי (X בן Y).
לא ברור מדוע נחרתו הכתובות על ראשי החצים ומה היה שימושם. יש הסבורים כי מדובר בחצים ששימשו לצרכים מאגיים ויש אף הקושרים אותם לנוהג הניחוש המוזכר בספר יחזקאל כ"א, 26. /למידע מלא...