ראשית המדינה בישראל וביהודה : צמיחת המדינה בישראל לעומת צמיחת המדינה ביהודה

מילות המפתח: ארכיאולוגיה מקראית, מחשבה מדינית
חלק זה של המאמר עוסק בשאלה האם הממצא הארכיאולוגי מעיד על כך שהיה ארגון מדיני במאה העשירית לפנה"ס (תקופת הממלכה המאוחדת) . ממצאים ארכיאולגיים שמעידים על ארגון מדיני הם: מבני ציבור, כתובות, יצור המוני של כלי חרס, תעשיה חקלאית, ישובים בגדלים שונים. המאמר מציג את הממצאים מן המאה הי' לפסה"נ בתחומים אלה ומגיע למסקנה כי אינם מעידים על קיומה של ישות מדינית מפותחת. /למידע מלא...

ראשית המדינה בישראל וביהודה : מכנען לישראל

מילות המפתח: יהודה (ממלכה), ארכיאולוגיה מקראית, ישראל (ממלכה)
חלק זה של המאמר בודק את הגורם היישובי בממצאים הארכיאולוגיים ביהודה וישראל. הממצא מלמד על הבדלים בין הממלכות. ממלכת ישראל צמחה בראשית המאה הט' לפנה"ס. היא היתה גורם חריג למדי במפה הפוליטית של המרחב, שכן  היתה ישות תרבותית ודימוגראפית היטרוגנית ("כנענית" בחלקה). ממלכת יהודה צמחה בראשית המאה הח' לפנה"ס והיתה ההיפך המוחלט: יחידה טריטוריאלית מגובשת מבחינה אתנית ולאומית.  /למידע מלא...

ראשית המדינה בישראל וביהודה : הערות אחדות על עבר הירדן

מילות המפתח: עבר הירדן, יהודה (ממלכה), ארכיאולוגיה מקראית, ישראל (ממלכה)
חלק זה של המאמר משווה בין צמיחתן של ממלכות יהודה וישראל לבין  צמיחתן של ממלכות עבר הירדן. בקווים מסוימים של התפתחות המדינה דמתה ישראל למואב, ואולי גם לעמון, ואילו יהודה דמתה לאדום.  /למידע מלא...

ראשית המדינה בישראל וביהודה : סיכום

מילות המפתח: יהודה (ממלכה), ארכיאולוגיה מקראית, ישראל (ממלכה)
חלק זה של המאמר מסכם את ההבדל העקרי שבין התאור המקראי לתמונה העולה מהממצא הארכיאולוגי לגבי ראשית ממלכות יהודה וישראל. לפי התאור המקראי יהודה וישראל החלו את דרכם כממלכה משותפת אשר התפלגה לשניים. לפי התמונה העולה מהממצא הארכיאולוגי ישראל צמחה לכלל מדינה של ממש בראשית המאה הט', ואילו יהודה, הגיעה למעמד דומה רק כמאה וחמישים שנה לאחר-מכן, במרוצת המאה הח' לפסה"נ. /למידע מלא...

צלם בהיכל

מילות המפתח: בתי כנסת עתיקים, גליל, אמנות עתיקה
הצצה אל תוך עולמם של כפריי הגליל ותושבי העיר היהודים בתקופת המשנה והתלמוד, דרך בתי הכנסת שלהם, אמנות בתי הכנסת ודרך שרידים ארכיאולוגיים של הכפר. /למידע מלא...

לכיש, מס' 4

מילות המפתח: תל לכיש, ארכיאולוגיה מקראית, אוסטרקונים
תעתיק, פענוח והסבר של חרס 4 מחרסי לכיש. החרס הוא מכתב שבו צרור ידיעות קצרות שהדרמטית בהם: "אל משואות לכיש נחנו שומרים אפס כי לא נראה את עזקה" ניתנת להתפרש כעדות על נפילת עזקה. /למידע מלא...

יציאת מצרים : מקבילות מצריות

מילות המפתח: ארכיאולוגיה מקראית, יציאת מצרים
המאמר סוקר את המקבילות המצריות העשויות לשמש עדות עקיפה ליציאת מצרים. עד היום לא נמצא מקור חוץ מקראי על שעבוד בני ישראל במצרים ועל כיבוש הארץ אך יש מקורות מצריים שמהם עולה שיש סבירות ליסודות שונים מתוך סיפור המקראי. /למידע מלא...

חידת הר סיני

מילות המפתח: הר סיני, ארכיאולוגיה מקראית
הזיהוי המקובל ל"הר סיני" הוא ג'בל מוסא שבהר הגבוה. ואולם כפי שמתאר כותב המאמר אין בג'בל מוסא ובסביבתו, כל שרידים מתקופת נדודי בני ישראל. זו אחת הסיבות שחוקרים העלו הצעות שונות מההצעה המסורתית הנוצרית, למרות קדמותה, באשר למיקום ההר. במאמר מוצע לזהות את הר סיני עם סרביט אל-ח'דאם שבדרום סיני. המקום תואם את מסלול הנדודים של בני ישראל ויש בו שרידים שמיים. /למידע מלא...