עמוד השער של הספר "הפרוטוקלים של זקני ציון" ביוונית, 1934 [?]

מילות המפתח: אנטישמיות, פרוטוקולים של זקני ציון
הספר הופץ בראשונה ב- 1905 ברוסיה ומאז תורגם לשפות רבות, ובהן ליוונית, ומובאים בו פרוטוקולים מזויפים המוצגים כמסמכים שלדבריהם כתבו היהודים ונשמרו אצלם בסתר. הפרוטוקולים מתארים דיונים סודיים שערכו כביכול "זִקני ציון" במטרה להשתלט על העולם. הפצת הפרוטוקולים במדינות במערב אירופה ובמרכזה תרמה להתחזקות האנטישמיות. בעמוד השער של המהדורה ביוונית מוצגת קריקטורה ובה יהודי בגוף של עטלף עם זרועות של נחש מקיף את העולם ולצידו סמל מגן דוד.  /למידע מלא...

עמוד השער של הספר "הפרוטוקלים של זקני ציון" בגרמנית 1935

מילות המפתח: אנטישמיות, פרוטוקולים של זקני ציון
הספר הופץ בראשונה ב- 1905 ברוסיה ומאז תורגם לשפות רבות, ובהן לגרמנית, ומובאים בו פרוטוקולים מזויפים המוצגים כמסמכים שלדבריהם כתבו היהודים ונשמרו אצלם בסתר. הפרוטוקולים מתארים דיונים סודיים שערכו כביכול "זִקני ציון" במטרה להשתלט על העולם. הפצת הפרוטוקולים במדינות במערב אירופה ובמרכזה תרמה להתחזקות האנטישמיות. בעמוד השער של הספר שיצא לאור בגרמנית מוצגת קריקטורה ובה מתואר יהודי גדול מימדים בגוף של נשר ומעליו סמל מגן דוד, צופה על עיירה קטנה.  /למידע מלא...

"אדולף שטקר - הקדוש של הבריונים", קריקטורה, 1885

מילות המפתח: אנטישמיות, גרמניה, קריקטורות
הכומר אדוֹלְף שְטֶקֶר הקים ב- 1878 את מפלגת הפועלים הנוצרית-סוציאליסטית ועמד בראשה. הוא שילב בנאומיו ובמַצָע המפלגה דברי תעמולה אנטישמיים. בעיקר הדגיש שטקר את העובדה שהיהודים הם בני עם זר, החי בתוך העם הגרמני ומנצל את גרמניה. הוא אף נבחר לרייכסטאג ב- 1881. הקריקטורה הופיעה בעיתון גרמני ובה נראה הכומר שטקר, אותו כינה הקריקטוריסט "הקדוש", מטיף לחסידיו המכונים בקריקטורה - "בריונים".  /למידע מלא...

בטקס הדחת דרייפוס מצבא צרפת, איור

מילות המפתח: אנטישמיות, צרפת, דרייפוס, אלפרד, פרשת דרייפוס
ב- 5 בינואר 1895, בטקס צבאי פומבי, הוסרו דרגותיו של אלפרד דרייפוס, קצין יהודי במטה הכללי של צבא צרפת, שהורשע בבגידה ונידון להַגלָיָה ולמאסר עולם, ודרגותיו נשללו ממנו. לפני הסרת הדרגות קרא הקצין הממונה: "אלפרד דרייפוס, אינך ראוי עוד לשאת נשק. בשם העם הצרפתי אנו שוללם ממך את דרגותיך". בתמונה נראה קצין צרפתי שובר את חרבו של דרייפוס – סמל לסילוקו מן הצבא. /למידע מלא...

ספרי תורה שחוללו בעת "סופות בנגב", רוסיה, 1881

מילות המפתח: יהודי רוסיה, פרעות
ב- 27 באפריל 1881 פרצו באזורים שונים ברוסיה פרעות "סופות בנגב" (הפרעות החלו בחלקה הדרומי של רוסיה). במהלך הפרעות נפגעו למעלה ממאתיים קהילות יהודיות, ונהרגו ונפגעו בהן עשרות יהודים. נזק עצום נגרם לרכוש היהודים ובתוך כך גם חוללו ספרי תורה (בצילום), ועשרות אלפי יהודים נמלטו מבתיהם.  /למידע מלא...

כנס מחאה על היחס ליהודי רוסיה בבניין העיריה בלונדון, 1890

מילות המפתח: אנטישמיות, יהודי רוסיה, מחאה
שנות השמונים של המאה התשע עשרה התאפינו בפרעות נגד יהודי רוסיה ובמדיניות אנטי-יהודית של השלטון ברוסיה. באספת מחאה על הפרעות ביהודי רוסיה התכנסו בבנין העירייה בלונדון הדוכס מווסטמינסטר (4), ראש העיר (6) והרב הראשי הרמן אדלר (10) ומשתתפים נוספים.  /למידע מלא...

פוגרום ביהודי דירמנאך, גרמניה, 23 בפברואר 1848

מילות המפתח: יהודי גרמניה, פרעות
ב- 1848 נערכו בעיר דירנמאך ובערים נוספות בגרמניה פרעות ביהודים. הפרעות התרחשו במהלך מהפכות "אביב העמים", גל מהפכות לאומיות ברובן, שהתרחש בשנים 1848 – 1849 בגרמניה ובמדינות נוספות באירופה. /למידע מלא...

שרפת התלמוד בפריז, 1242, דגם, בית התפוצות

מילות המפתח: אנטישמיות, יהדות ונצרות, תלמוד, יהודי צרפת
בשנת 1242 (כנראה) נשרפו במשך יום וחצי עשרים וארבעה קרונות מלאים של ספרי תלמוד. הרקע לשרפה הוא דיון משפטי פומבי המכונה "משפט פריז" שנערך ב- 1240 בארמונו של מלך צרפת בין נציג הכנסייה המומר ניקולס דנין לנציגי היהדות ובראשם ר' יחיאל מפריז. הדיון המשפטי נסב על הכתוב בתלמוד. חבר השופטים, שהורכב מאנשי הכמורה הגבוהה, דן את התלמוד לשרֵפה. בדגם: מימין אנשים גוררים עגלה עמוסת ספרים, במרכז התקהלות של אנשים מסביב לערמת ספרים לפני שריפתם, ומלמעלה מיתמר ענן עשן כבד.  /למידע מלא...