לאחר מות גדעון

מילות המפתח: גדעון (השופט), מנהיגות במקרא
לאחר מות גדעון מסופר על התנהגותו הרעה של העם , שהחל לחטוא בעבודה זרה. למרות שהחטא החל רק לאחר מות גדעון, יש בלשון הכתוב רמיזות לאחריותו של גדעון על מצב שלילי זה. /למידע מלא...

המבנה של סיפור גדעון ומשמעו

מילות המפתח: תנ"ך כספרות, גדעון (השופט), מנהיגות במקרא
סיפור גדעון מורכב משני חלקים על-פי מבנה העלילה ועיצוב דמותו של גדעון. בחציו הראשון של הסיפור (עד ז, 14), גדעון מעוצב כדמות הססנית שאמונתה בה' איננה יציבה. נקודת המפנה בתפישתו האמונית של גדעון היא חלום המדייני, אשר לאחר שמיעתו – נעלמים ספקותיו של גדעון לחלוטין. גם בחלקו השני של הסיפור דמותו של גדעון איננה יציבה. גדעון מתגלה לעיתים כמי שלנגד עיניו טובת העם ורצון ה', אף כאשר הדבר בא על חשבון טובתו האישית, ולעיתים הוא מתנהג בצורה הפוכה, ופועל מתוך מניעים אישיים גם כאשר הדבר בא על-חשבון טובת העם ואפילו טובת אלוקיו. /למידע מלא...

שקיעת שמשו של שאול וזריחת שמשו של דוד

מילות המפתח: דוד (המלך), שאול (המלך), מלוכה (מקרא)
שקיעתו של שאול ועליתו של דוד הם שני תהליכים שמתרחשים בו זמנית. המאמר מנתח את הכתובים המקראיים ומראה שלכשלון של שאול יש הקשר רחב יותר. במקרא יש סיפורים רבים המבטאים את התפיסה שהמלוכה היא דבר שלילי. גם בסיפור המלכתו של שאול וגם בסיפור כשלונו יש ביטוי לתפישה הזו. שאול הוא המלך הראשון, דוד לעומתו עולה על במת ההיסטוריה כאשר המלוכה היא כבר עובדה מוגמרת. סיפור עליתו של דוד מעוצב בזיקה לכשלונו של שאול. /למידע מלא...

כבשת הרש וההופעה של נביא המחאה הסוציאלית

מילות המפתח: דוד (המלך), נתן (הנביא), מלוכה (מקרא)
עיון מעמיק בסיפור "כבשת הרש" המופיע בתוכחת נתן הנביא לדוד לאחר חטאו עם בת שבע (שמואל ב יב). המאמר בוחן את הסיפור הן כחלק מקורות ממלכת דוד והן כחלק מנושא המלוכה והבקורת המקראית עליה. /למידע מלא...

מלכות בירושלים

מילות המפתח: נשים, מלוכה (מקרא)
על נשים שמלכו בירושלים בתקופות היסטוריות שונות. /למידע מלא...

המחלוקת בין שמואל ובין העם בשאלת המלכת מלך בישראל : ב

מילות המפתח: משפט במקרא, מלוכה (מקרא), שמואל (הנביא)
בחלק זה של המאמר מתואר הרקע ההיסטורי לשינוי מהנהגה שבטית להנהגה מלוכנית. וכן נסקרת הפרשנות הקלאסית והמודרנית לנאום "משפט המלך" של שמואל (שמואל א ח). /למידע מלא...

המחלוקת בין שמואל ובין העם בשאלת המלכת מלך בישראל : ג

מילות המפתח: משפט במקרא, מלוכה (מקרא), שמואל (הנביא)
בחלק זה של המאמר מובא ניתוח ספרותי של שמואל א' פרק ז' המראה כיצד הפרק בא לבסס את הטענה שבקשת המלך מיותרת, וניתוח ספרותי של שמואל א' ח': ניתוח נאומו של שמואל ("משפט המלך") מראה כי זהו נאום רטורי שמטרתו להפחיד את העם על ידי הצגה קיצונית של המלוכה כפוגעת בפרט ולוקחת ממנו את רכושו וחירותו לטובת עצמה. מול נאום שמואל תגובת העם מדגישה את הצדדים החיוביים במלוכה: מלוכה שמעניקה ביטחון, עושה משפט ומשרתת את העם. /למידע מלא...

המלכות בעולם העתיק ובישראל : א

מילות המפתח: משטר במקרא, מזרח קדום, פילוסופיה מקראית, מלוכה (מקרא)
ההיסטוריוגרפיה המקראית תופסת את מוסד המלכות בישראל כ"מוסד חילוני". כלומר: המלך הוא אמנם "בחיר ה'" אך המלכות היא שיטת שלטון שנובעת מהצורך במציאות. תפיסה זו שונה מהתפיסה המסופוטמית הרואה במלכות עצמה דבר אלוהי. /למידע מלא...