אשירה נא לידידי : חתימת משל הכרם

מילות המפתח: תנ"ך כספרות, משלים, תנ"ך. ישעיהו
ניתוח ספרותי של פסוק 7 החותם את משל הכרם בישעיהו פרק ה. /למידע מלא...

אשירה נא לידידי : מבנה משל הכרם בספר ישעיהו

מילות המפתח: תנ"ך כספרות, משלים, תנ"ך. ישעיהו
ניתוח ספרותי של מבנה משל הכרם בישעיהו 1-7, ודנה בשאלה האם הכינוי "משל" הולם פסוקים אלה. /למידע מלא...

אשירה נא לידידי : הערות על הוראת משל הכרם

מילות המפתח: תנ"ך כספרות, משלים, תנ"ך. ישעיהו
הצעות דידקטיות להוראת משל הכרם (ישעיהו פרק ה) בכיתה תוך הצגת שאלות, הפעלות ואסטרטגיה כללית בהוראת המשל. /למידע מלא...

"אבי, אבי רכב ישראל ופרשיו" : לאפיון ההנהגה של אליהו ואלישע

מילות המפתח: נבואה, אליהו (הנביא), אלישע (הנביא)
המאמר דן בכינוי "אב" שדבק באלישע ובאליהו ולא בנביאים אחרים. המאמר מציג את המשמעויות של הכינוי "אב" במקרא ובסופוטמיה ומציע שאליהו ואלישע כונו "אב" משום שייסדו חבורות של נביאים והיו שותפים בהנהגה של הממלכה בתקופתם. /למידע מלא...

מילות המפתח: בריאת העולם, תנ"ך כספרות, תנ"ך. תהלים
המאמר מציג את המבנה האומנותי של מזמור ק"ד בתהילים. לדעת כותב המאמר מחבר המזמור התמודד עם בעיה אומנותית: הנושא שבו הוא עוסק, שבח האל, הוא נושא מוכר במקרא והמשימה של המשורר הייתה ליצור משהו חדש. לשם כך השתמש המשורר באמצעים אומנותיים שונים שהמרכזי ביניהם הוא יצירת הפתעה על ידי עיסוק במספר נושאים רעיוניים במזמור ועל ידי שבירת הרצף הצפוי על ידי הקורא. במהלך הדיון מביא המאמר השוואה בין המזמור למזמור המצרי לאל השמש אתון, וכן דן בקשר בין המזמור לבין סיפורי הבריאה. /למידע מלא...

גלוי ועקיף בסיפור מבחן האש בכרמל (מלכים א' יח 16 ב-40)

מילות המפתח: תנ"ך כספרות, אליהו (הנביא)
מעמד אליהו בהר הכרמל (מלכים א י"ח) הוא סיפור שיש בו פולמוס גלוי בשאלה "מיהו האלוהים בישראל". הסיפור מעוצב כמבחן הכרעה בין ה' לבעל. בנוסף על ההוכחה הגלויה הניתנת בסופו של הסיפור, ניתן למצוא לאורך הסיפור חיזוקים עקיפים לטענה שה' הוא האלוהים. הקטע שלפניכם עומד על מקומם של יסודות אלו בסיפור. /למידע מלא...

פולמוס גלוי וחיזוקים עקיפים בסיפור צרעת נעמן (מלכים ב' ה)

מילות המפתח: אלישע (הנביא), נעמן (מקראי)
סיפור צרעת נעמן הוא סיפור שיש בו גם פולמוסים גלויים וגם פולמוסים סמויים. כפולמוס גלוי ניתן לראות את ההכרה המונותאיסטית אליה מגיע נעמן לאחר שנרפא מצרעתו. כפולמוסים סמויים ניתן לראות מרכיבים אחרים בסיפור המתיחסים לסוגיות שונות לגבי תפישת האל: האם אלוהי ישראל הוא אל לאומי או אוניברסלי? האם אפשר לעובדו בכל מקום או רק בירושלים? הקטע שלפניכם מראה כיצד נוקט הסיפור עמדה בסוגיות אלו. /למידע מלא...

גלוי ועקיף בהתייחסות למגיה

מילות המפתח: אלישע (הנביא), כישוף, נעמן (מקראי)
בסיפור הריפוי של צרעת אלישע (מלכים ב' ה') יש פולמוס בנושא המגיה. מטרת הסיפור היא לשלול את האמונה בכוחות מאגיים ולבסס את האמונה כי ריפוי הוא תוצאה של רצון ה'. הסיפור מתאר ציפיה מפורשת של נעמן להרפא מצרעתו על ידי מעשה מאגי של הנביא, ולעומתה- תיאור הריפוי שלא באמצעות מגיה. /למידע מלא...