קונכייה מסוג "טריטון", שימשה שופר תקיעה במקדש הפלשתי בתל קסילה

מילות המפתח: שופר, ארכיאולוגיה מקראית, תל קסילה
דף מידע על קונכיה ששמשה כשופר שנמצאה בתל קסילה ועל המנהג לתקוע בשופר בהזדמנויות שונות, על פי העדות המקראית. /למידע מלא...

כלי חרס

מילות המפתח: ארכיאולוגיה מקראית, כלי חרס עתיקים
דף מידע על כלי החרס: טכניקת יצירתם, צורותיהם השונות, שימושיהן המגוונים התרומה שלהם למחקר הארכיאולוגי- היסטורי, וגם- הסבר לתפקידם של כלי החרס הנזכרים במקרא. /למידע מלא...

אומנות גילוף השנהבים

מילות המפתח: אמנות עתיקה, ארכיאולוגיה מקראית, שנהבים
השנהב היה חומר יקר שממנו הוכנו עיטורים וחפצי נוי לארמונות ומקדשים. דף המידע מתאר את אומנות גילוף השנהבים בתקופת המקרא, את הממצא הארכיאולוגי ואת הקשר המקראי. /למידע מלא...

ארכיאולוגיה והמקרא : זיהויים גיאוגרפיים

מילות המפתח: ארכיאולוגיה מקראית, שמות גיאוגרפיים (מקרא)
הזיהויים הגאוגרפיים של האתרים המקראיים וכן ההתאמה של תנאי הנוף והאקלים של ארץ ישראל לסיפורי המקרא מהוים ראייה למהימנות חלקים מהסיפור המקראי.  /למידע מלא...

ארכיאולוגיה והמקרא : מונומנטים וארכיונים במצרים ומסופוטמיה

מילות המפתח: מזרח קדום, ארכיאולוגיה מקראית, כתובות
כתובות וממצאים מהמזרח הקדום מהוים מקורות חוץ מקראיים המעידים על הרקע ההיסטורי של האירועים עליהם מספר המקרא. /למידע מלא...

ארכיאולוגיה והמקרא : מאיור למקרא ועד האנתרופולוגיה של עם ישראל הקדום

מילות המפתח: ארכיאולוגיה מקראית
בשנות השבעים של המאה העשרים חל שינוי בתפיסות המחקר של הארכיאולגיה המקראית.  הארכיאולוגיים החלו להשתמש בשיטות מתחום מדעי החברה על מנת לקבל תמונה כללית על החברה המקראית ואורחות חייה. /למידע מלא...

ארכיאולוגיה והמקרא : ההיסטוריה המקראית בראיה חדשה

מילות המפתח: תנ"ך, ארכיאולוגיה מקראית
התנ"ך הוא חלק חשוב להבנת ההיסטוריה של עם ישראל בתקופת המקרא. חשיבותו של התנ"ך היא לאו דווקא בעדויות הישירות שלו על הארועים אלא בהיותו עדות על התנאים הפוליטיים, החברתיים והרוחניים של תקופה זו. העדויות הארכיאולוגיות מאירות הן את האמיתות ההיסטוריות והן את המגמות התיאולוגיות שבספר. /למידע מלא...

ראשית המדינה בישראל וביהודה : הכרונולוגיה של ראשית המדינה בישראל וביהודה

מילות המפתח: יהודה (ממלכה), ארכיאולוגיה מקראית, ישראל (ממלכה)
המאמר מציע לשנות את התארוך של שכבות ארכיאולוגיות שמיוחסות לתקופת ראשית ממלכות יהודה וישראל. שיטת התארוך שהייתה מקובלת מבוססת על הנסיון להתאים למקרא יותר מאשר על הממצא הארכיאולוגי.  על-פי ההצעה החדשה שכבות שיוחסו בעבר למאה הי"א לפסה"נ יש לייחסן למאה הי'. אתרי המפתח לקביעת הכרונולוגיה החחדשה הם: מגידו, באר שבע וערד. /למידע מלא...