עשר המכות : היבט תיאולוגי ואקולוגי

מילות המפתח: יציאת מצרים
המאמר מציע פרשנות לחלוקה המסורתית של המכות לשלוש קבוצות (דצ"ך עד"ש ובאח"ב) המאמר מראה כיצד לכל קבוצת מכות יש מטרה משותפת. המכות הראשונות היוו רק מטרד למצרים ומהיבט תיאולוגי מכות אלו פגעו באלי המצרים ובאמונתם. המכות הבאות פגעו במצרים עצמה וגרמו לנזק ממשי. בראייה אקולוגית מתגלית עלייה בהיקף של מכות אלו ובעוצמתן.  /למידע מלא...

חטאו של משה

מילות המפתח: משה (רבינו), יציאת מצרים
המאמר עוסק בחטאו של משה המסופר בבמדבר פרק כ'. המאמר מעלה שאלות על הכתובים ומציע שחטאו של משה היה בכך שפקפק בזכותם של בני ישראל לנס. הטלת ספק בקשר שבין ה' לעם פסל את משה מלהמשיך להיות מנהיג ולכן הוא לא נכנס לארץ כנען. /למידע מלא...

"וימרו על ים בים סוף" : התכנית שלא ממושה

מילות המפתח: יציאת מצרים, ים סוף (קריעת)
המאמר מציע פרוש מפתיע לקריעת ים סוף. קריעת ים סוף הייתה אמורה לדעת כותב המאמר להיות מלחמה של ישראל במצרים. העובדה שישראל לא ממשו ההזדמנות שנתן להם ה' קושרת את הסיפור עם סיפורי התלונות במדבר שמסופרים בפרקים הבאים. /למידע מלא...

חידת הר סיני

מילות המפתח: הר סיני, ארכיאולוגיה מקראית
הזיהוי המקובל ל"הר סיני" הוא ג'בל מוסא שבהר הגבוה. ואולם כפי שמתאר כותב המאמר אין בג'בל מוסא ובסביבתו, כל שרידים מתקופת נדודי בני ישראל. זו אחת הסיבות שחוקרים העלו הצעות שונות מההצעה המסורתית הנוצרית, למרות קדמותה, באשר למיקום ההר. במאמר מוצע לזהות את הר סיני עם סרביט אל-ח'דאם שבדרום סיני. המקום תואם את מסלול הנדודים של בני ישראל ויש בו שרידים שמיים. /למידע מלא...

עיקול בנוסח תקופת המקרא?

מילות המפתח: משפט המקרא, ארכיאולוגיה מקראית
שבר חרס שנתגלה בחפירות ארכיאולוגיות במיצד חשביהו מספר את סיפורו של קוצר שבגדו נלקח ממנו כעונש על התבטלות בעבודה. /למידע מלא...

מילות המפתח: ארכיאולוגיה מקראית, הממלכה המאוחדת
בשנים האחרונות חלק מן ההיסטוריונים של תקופת המקרא מטילים ספק בקיומה של אמפריה ישראלית גדולה בימי דוד ושלמה כמתואר במקרא. גם בתחום הארכיאולוגי קיים ויכוח לגבי תיארוך של ממצאים מתקופה זו. /למידע מלא...

מילות המפתח: דוד (המלך), ארכיאולוגיה מקראית
חלק זה של המאמר סוקר את הממצאים הארכיאולוגיים המתוארכים לתקופת שאול ודוד. מסקנתו היא שהמחצית הראשונה של המאה העשירית לפנה"ס, התואמת את ימי דוד, היתה תקופת מעבר. המידע הארכיאולוגי המצומצם שבידינו רומז על קיום מצודת שלטון מסיבית בירושלים, ועל מהפך באופי ההתיישבות והתרבות החומרית בארץ. קיימות עדויות לכיבוש שטחים בעמקים ובמישור החוף, אך אין בממצא הארכיאולוגי כדי לבסס את הדימוי המקראי של דוד כמייסד אימפריה. /למידע מלא...

מילות המפתח: שלמה (המלך), ארכיאולוגיה מקראית
המקבילות הארכיאולוגיות לתיאורים המקראיים של מבני שלמה באתרים ארכיאולוגיים בירושלים, מגידו, חצור וגזר מאששות את מהימנות התיאורים וזורעות אור נוסף על האדריכלות המלכותית בארץ ישראל של אותם ימים. /למידע מלא...