השרים העיקריים בחצר המלך ותפקידיהם : הסופר

מילות המפתח: מלוכה (מקרא)
חלק זה של המאמר עוסק בתפקידו של הסופר. המאמר מפרט את הממצא המקראי ומשווה אתו לתעודות וחותמות מהמזרח הקדום. אחת המסקנות מהשוואה זו היא שלסופר היה גם תפקיד משפטי וכי חתימתו נתנה תוקף לתעודה. /למידע מלא...

השרים העיקריים בחצר המלך ותפקידיהם : בן המלך

מילות המפתח: מלוכה (מקרא)
חלק זה של המאמר דן במונח "בן המלך" על פי הכתובים המקראיים והכתובות שנמצאו בחפירות ארכיאולוגיות בארץ ובמדינות השכנות. נראה שהמונח "בן המלך" הוא מונח המציין גם משרה של איש  שהיה קשור לחצר ומשפחת המלוכה בקשרי קירבה – החל מבן מלך אמיתי עד בני אחים של המלך וצאצאיהם, וגם מעמד של מקורבים למלכות אך בדרגה נמוכה משל שרים.  /למידע מלא...

השרים העיקריים בחצר המלך ותפקידיהם : אשר על המס

מילות המפתח: מלוכה (מקרא)
משרת האחראי על המס נזכרת במקרא רק בימי מלכותם של שלמה ורחבעם , אך חותם שנמצא בחפירות ארכיאולוגיות מלמד שהמשרה המשיכה להתקיים בממלכת יהודה. /למידע מלא...

השרים העיקריים בחצר המלך ותפקידיהם : רע המלך

מילות המפתח: מלוכה (מקרא)
התואר "רע המלך" נזכר במקרא פעמים ספורות בלבד וכן מוכר מכתבי אוגרית, אם כי משני המקורות קשה לקבוע בודאות מה אופי התפקיד. /למידע מלא...

השרים העיקריים בחצר המלך ותפקידיהם : אשר על הבית

מילות המפתח: כתובות עבריות, מלוכה (מקרא)
במקרא נזכרים מספר אנשים שתארם הוא "אשר על הבית". הממצאים בכתובות ובחותמות מלמדים אותנו  שתפקיד זה המשיך להתקיים עד סמוך לחורבן ממלכת יהודה. /למידע מלא...

השרים העיקריים בחצר המלך ותפקידיהם : הסוכן

מילות המפתח: מלוכה (מקרא)
סוכן הוא תפקיד שידוע לנו מתעודות ממצרים וממסופוטמיה וייתכן שתפקידו מקביל לתפקיד "אשר על הבית" הנזכר במקרא. /למידע מלא...

השרים העיקריים בחצר המלך ותפקידיהם : על הצבא

מילות המפתח: מלוכה (מקרא)
התואר המקראי  "על הצבא" ציין בתקופות מסוימות את שר הצבא הממונה על כל הכוחות ואלו בתקופות אחרות את אחד מאנשי הצבא הבכירים. /למידע מלא...

לשאלת חירותו של עובד ה' במקרא

מילות המפתח: פילוסופיה מקראית
המאמר דן במושג החירות במקרא. במקרא יש פרדוקס - עם ישראל שוחרר על ידי אלוהים משעבוד מצרים ושועבד מיד על יד אלוהים עצמו. שאלת מהות החירות של העם מתחדדת לאור כמות ההגבלות והאיסורים המוטלים עליו. המאמר מראה שהאיסורים שבין אדם לחברו לא נועדו להגביל את חירותו של האדם, אלא נועדו לשמור על זכויותיו מפני חברו. לצד זה האיסורים הנוגעים לתחום יחסי אדם ואלוהים נועדו, לפי כותב המאמר, להדחיק יצרים שליליים ולאפשר את ניתובם לאפיקי התבטאות אחרים, הקשורים לתהליכי קדושה והתקדשות. המאמר מסכם שחברה השואפת לסדר ולצדק חייבת להטיל מגבלות על חירויות פרטיה.  /למידע מלא...