שער החוברת 'רעיון בית"ר (יסודות השקפת העולם הבית"רית)', בהוצאת נציבות בית"ר בארץ ישראל, 1934

מילות המפתח: ציונות רוויזיוניסטית, ז'בוטינסקי, זאב, בית"ר (תנועה)
בית"ר (ראשי תיבות ל'ברית יוסף תרומפלדור') הוקמה לראשונה כארגון נוער ציוני בריגה שבלטביה ב- 1923, ובהמשך נוסדו במסגרתה סניפים רבים ברחבי העולם היהודי. לאחר ייסוד המפלגה הציונית הרוויזיוניסטית ע"י ז'בוטינסקי וחבריו (1925) הפכה בית"ר לתנועת הנוער שלה, וז'בוטינסקי עמד בראשה. בית"ר פעלה כארגון עם משמעת צבאית. /למידע מלא...

ז'בוטינסקי בקרב קבוצת משתתפים בועידה השלישית של התנועה הציונית ברוסיה, שנערכה בהלסינגפורס שבפינלנד ב-1906

מילות המפתח: ציונות, ז'בוטינסקי, זאב
ועידה זו הייתה מציוני הדרך החשובים בקורות התנועה הציונית. לז'בוטינסקי היה חלק חשוב בגיבוש תוכניתה, שנודעה בשם 'תוכנית הלסינגפורס'. התוכנית דגלה בהמשך המאמצים להגשמת הציונות בארץ ישראל לצד המשך המאבק של היהודים להשגת שוויון זכויות ואוטונומיה תרבותית וקהילתית בארצות מושבם, עד לחיסול הגולה. ז'בוטינסקי עומד, ראשון מימין.  /למידע מלא...

ז'בוטינסקי נואם במליאת הקונגרס הציוני ה- 17, באזל, 1931

מילות המפתח: הקונגרס הציוני, ציונות רוויזיוניסטית, ז'בוטינסקי, זאב
זאב ז'בוטינסקי תבע בנאומו בקונגרס זה הגדרה ברורה של המטרה המדינית של התנועה הציונית, וחתירתה המפורשת והמוצהרת להשגת רוב יהודי בשטחי ארץ ישראל (משני עברי הירדן) כמנוף הכרחי לכינונה של מדינת היהודים. עקב דחיית הצעתו זו קרע בפומבי את כרטיס הציר שלו, ויצא עם חבריו למפלגה הרוויזיוניסטית מהאולם. לצידו של ז'בוטינסקי יושב הרב מאיר ברלין (לימים בר-אילן), ומאחוריו - ארתור רופין, פליכס רוזנבליט (לימים פנחס רוזן) וחיים וייצמן. /למידע מלא...

ראשית ההתארגנות הרוויזיוניסטית, אמצע שנות ה- 20

מילות המפתח: ציונות רוויזיוניסטית, ז'בוטינסקי, זאב
באפריל 1925 ייסד זאב ז'בוטינסקי בפריס עם חברים לדעה מפלגה חדשה, 'ברית הציונים הרוויזיוניסטים' (הצֹה"ר). מפלגה זו קראה ל'רוויזיה' - בדיקה מחודשת של יסודות המדיניות הציונית, ולחזרה לעקרונות הציונות המדינית של הרצל. ז'בוטינסקי תבע עלייה והתיישבות מתוך שיקולים מדיניים של הגשמת הציונות. בצילום יושבים בשורה הקדמית, מימין לשמאל: 2. ז'בוטינסקי; 3. ולדימיר-זאב טיומקין; 4. ריכרד ליכטהיים; 5. מאיר גרוסמן. /למידע מלא...

שער החוברת 'ז'בוטינסקי: הגבור הלאומי', מאת יצחק ספקטור, ירושלים, 1920

מילות המפתח: ציונות, המנדט הבריטי בארץ - ישראל, ז'בוטינסקי, זאב
החוברת הופיעה בימי שבתו של ז'בוטינסקי במאסר. בתקופה זו הוכר ז'בוטינסקי ביישוב הארצישראלי ובתנועה הציונית כגיבור לאומי. בוועידה הציונית שהתקיימה בלונדון בחודש יולי נבחר לציר ע"י כל המפלגות הציוניות שהעמידוהו בראש רשימותיהן. /למידע מלא...

ז'בוטינסקי במדי קצין בגדוד העברי, סביב 1918

מילות המפתח: גדודים עבריים, מלחמת העולם הראשונה, ז'בוטינסקי, זאב
באוגוסט 1917 גויס בלונדון גדוד של יהודים, 'גדוד 38 של קלעי המלך', כגדוד לוחם המיועד להישלח לזירת ארץ ישראל. ז'בוטינסקי התגייס לגדוד זה, שנשלח לחזית הארץ, והשתתף בלחימה הבריטית לכיבושה מידי הטורקים. הוא פיקד על פלוגה בגדוד שהשתתפה בצליחת הירדן מזרחה במסגרת המתקפה הסופית נגד הצבא הטורקי בספטמבר 1918. /למידע מלא...

ז'בוטינסקי בקרב משתתפי ועידת חובבי ציון באודסה, 1912

מילות המפתח: חבת ציון, אוסישקין, אברהם מנחם (מנדל), ז'בוטינסקי, זאב
במרכז התמונה בשורה הקדמית יושב, כשפטיש בידו, מנהיג התנועה, מנחם אוסישקין. ראשון היושבים בשורה, מימין - ז'בוטינסקי. /למידע מלא...

ז'בוטינסקי וחבריו למערכת השבועון היהודי-ציוני ברוסית, 'ראזסוויט', פטרבורג, סביב 1906

מילות המפתח: ז'בוטינסקי, זאב, עיתונות יהודית, עיתונות ציונית
שבועון זה היה לאבן פינה בתולדות העיתונות היהודית, הן כעיתון ציוני ראשון בשפה הרוסית, הן בקו התקיף והלוחמני שלו והן בהשפעתו העמוקה על יהדות רוסיה. לאורך השנים היה ז'בוטינסקי לבכיר המשתתפים בו, פרסם בו ממיטב הגותו ובמשך זמן מה אף ערך אותו. אחרי שהקים ז'בוטינסקי את התנועה הרוויזיוניסטית הפך העיתון לכלי ביטוי מרכזי שלה. במרכז התמונה יושבים העורך אברהם אידלסון, ז'בוטינסקי מצד שמאל. /למידע מלא...